לפחות טעות אחת במתן טיפול תרופתי תועדה בשני-שליש ממקרי מתן אפינפרין למקרה מדומה של אנאפילקסיס בילדים, גם בבתי חולים אוניברסיטאיים, כך עולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice.
המחקר נערך ב-28 מרכזים רפואיים, רובם מרכזי טיפול בילדים, ב-16 מדינות בארצות הברית וישראל, לבנון, ספרד, גרמניה וניו-זילנד. בתרחיש המדומה של אנאפילקסיס, הצוות הרפואי הכונן נקרא לטיפול בילד בן חמש שנים, במשקל 20 ק”ג ועם היסטוריה של אלרגיה לבוטנים ותרופות, אשר פיתח תגובה אנאפילקטית לאחר קבלת תרופה דרך הוריד. בבובה המדומה הורכב עירוי תוך-ורידי בתחילת הסימולציה. בכל הסימולציות, הצוותים כללו לפחות אחות אחת ומטפל אחד – רופא או APN (Advanced Practice Nurse).
ב-25 מבין 37 סימולציות (68%) תועדה לפחות טעות אחת. הטעויות הנפוצות כללו כישלון ציון אתר מתן הטיפול (שריר Vastus Lateralis), הכנה שגויה של מנת התרופה, הזמנת מינון שגוי, הזמנת ריכוז אפינפרין שגוי, הכנת ריכוז שגוי והוראה למתן תוך-ורידי.
עוד תועדו חמישה מקרים של “כמעט טעות” כאשר טעות במרשם זוהתה בטרם הגיעה לחולה.
מזרק אוטומטי של אפינפרין שימש רק ב-5 מבין 37 סימולציות (14%), חלקית מאחר ורק 17 מהסימולציות (46%) דיווחו על זמינות מזרק אוטומטי במרכז שלהם. ככל הנראה בשל המספר הקטן של המרכזים שהשתמשו במזרק אפינפרין אוטומטי, החוקרים לא יכלו לזהות הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור הטעויות בהשוואה להכנה ידנית של זריקת אפינפרין.
אעפ”י כן, החוקרים ציינו כי השימוש במזרק אוטומטי של אפינפרין לווה בקיצור של כשלוש דקות במרווח הזמן עד למתן אפינפרין, בהשוואה לחציון הזמן שעמד על 4.4 דקות כאשר נדרשה הכנת זריקת אפינפרין. עיכוב זה בטיפול עלול להיות מסוכן במצבים של אנאפילקסיס, שכן סיבוך זה עלול להוביל למות החולה בתוך פחות מחמש דקות.
במהלך התרחישים המדומים, 11 אתרים זיהו לפחות סיכון בטיחותי אחד, לרוב סוגיות שנגעו לעזר קוגניטיבי (רשימת משימות או תרשים זרימה), דוגמת העדר מינון טיפול לאנאפילקסיס או מינונים סותרים. בנוסף, בפחות ממחצית מהמרכזים היה פרוטוקול לטיפול באנאפילקסיס.
אחד המקורות לבלבול בכל הנוגע לאפינפרין נובע מההבדלים בשימוש בטיפול בשני מצבים דחופים. להחייאת לב וכלי דם, צורה מדוללת יותר ניתנת בזריקה תוך-ורידית, בעוד שבטיפול באנאפילקסיס, צורה מרוכזת יותר ניתנת לתוך השריר. האלגוריתמים המוכרים והעזרים הקוגניטיביים הנפוצים ממוקדים יותר בשימוש באפינפרין להחייאה מאשר לטיפול באנאפילקסיס.
The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, online November 23, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!