Flu

פרופ’ קלוגר, יו”ר האיגוד לכירורגיה במכתב לשר הבריאות: הימנע מחקיקה מהירה בנושא קיצור משך תורנות המתמחים !

השיח הציבורי על משך התורנויות של המתמחים בעקבות מחאתם שזכתה לכיסוי תקשורתי נרחב נוטה לצדד בדרישת המתמחים, ונראה שאף גרם לכך שחלק מבתי החולים, ואף הר”י עצמה, לפרסם הודעות על פיילוטים שיבחנו קיצור משך התורנויות.

נראה שיש גם מי שחושב אחרת…  פרופ’ יורם קלוגר, יו”ר האיגוד לכירורגיה (בתמונה, באדיבות רמב”ם) , מפרסם מכתב שנשלח לשר הבריאות הנכנס,  בו הוא ממליץ לו להימנע מחקיקה מהירה בנושא.

כפי שניתן לראות במכתב שלהלן , פרופ’ קלוגר סבור שהטענות לפיהן אורך המשמרות מעלה את הסיכון לטעויות רפואיות ולסיכון חיי מטופלים, אינן מבוססות מדעית. מאידך, הוא טוען שהשיקול של איכות ההתמחות חייב להילקח בחשבון. במכתב מציג פרופ’ קלוגר 18 המלצות מעשיות לאופן ניהול ההתמחות , שלהערכתו עשויות להוות פיתרון שייטיב גם עם המתמחים וגם עם שמירת רמת ההתמחות.

להלן מכתבו של פרופ’ קלוגר:

לכבוד,

מר יולי אדלשטיין

שר הבריאות

משרד הבריאות, ירושלים

נכבדי שלום רב,

הנדון- הימנעות מחקיקה מהירה בנושא קיצור משך התורנות במקצועות הרפואה

בראשית מכתבי אבקש לברכך על תפקידך החדש. הבריאות בישראל הוא תחום מאתגר,

בוודאי בימים אלה. היה בטוח כי אנשי הרפואה בארץ כמהים לשינוי.

בחודשים האחרונים מתחולל מסע תקשורתי רב ערוצי, מתוכנן ומתוזמן היטב, כנגד משך

תורנות מתמחים במקצועות הרפואה בבתי החולים. מעל כל במה ובכל מדיה אפשרית

נשמעת דעתם של המתמחים, חברי מרשם, ובלא שדעה אחרת או שונה מלווה את הדיון.

לדוגמא, לא נשמעת דעתם של מנהלי המחלקות, מנהלי בתי החולים או מתמחים שדעתם

לא נוחה עם המהלך שמובילים נציגי מרשם.

הר”י ואיגוד הכירורגים ערכו סקר מתמחים המראה למשל כי מספר המשימות בתורנות ולא

משכה הם אבן הנגף המקוממת בתורנות. הציבור השתכנע שאורך התורנות הוא חזות ואם

כל הבעיות במערכת הבריאות ובחזקת החליף את הדיון במצוקת “הקשישה במסדרון”.

לצערי, מספר מנהלי בתי חולים התפתו ליזום “פיילוטים מקומיים” בעצמם ובלא ששקלו את

השפעתם על מתמחים במקומות אחרים ועל ההתמחות בכלל. אירוע דומה של יוזמה אישית,

לא מבוקרת, היה לפני מספר שנים עם נושא “בחירת מנתח ” בבתי החולים הציבוריים.

אבקש לשתפך בנושאים שראוי לשקול, כך לדעתי, במשרדך, ובוודאי לשקלל לפני יציאה

למהלך חקיקה (מהיר) של משך תורנויות המתמחים.

שמועות בדבר מהלך כזה כבר נפוצו וגורמות להתמרמרות קשה בקרב ציבור גדול מאוד, זה

שקולו בשיח הציבורי לא נשמע.

חברי מרשם, הגם שמנסים להיבדל מההסתדרות הרפואית בישראל, אינם אויב.

הר”י, על כל מוסדותיה וכפיפיה נמצאת באותו צד של המתרס עם המתמחים לאשר הם

שייכים. רווחת המתמחה מצד אחד ובטיחות המטופל מצד שני, שני נושאים שמרשם טוענים

לכתר בעיסוק בהם, הם נר לרגליה של הר”י מאז הקמתה. הרבה לפני שהוקמה התאגדות

מרשם.

איכות ההתמחות עם זאת, הוא נושא עליו אמונה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית

באופן בלעדי וכך חייב להישמר.

במסע התקשורתי לקיצור משך התורנות, נושא ההשפעה של המהלך על איכות ההתמחות

לא עלה כלל. לאורך כל המסע התקשורתי, נעשה שימוש לא ראוי בהטעיה (“התמותה

עולה”, “התמותה עולה כי המומחה לא נמצא”, “משך התורנות קשור לתמותה ותחלואה”)

ובלא שלהכרזות הללו יש ביסוס בספרות המקצועית והדעות המאמרים והדיונים סביב פגיעה

בהתמחות ותוצרתה, המומחה הצעיר, מוסתרים מעיני הציבור.

עוד עלי לציין, כמי שעוסק בנושא התמחות ובמודלים להעסקה זה שנים, כי לאף לא מודל

אחד המוצע היום בעולם להעסקת רופאים, בתורנות, יש הוכחות מבוססות ומדעית כי מיטיב

עם חולים או כי מיטיב עם מתמחים. בדיון סביב אופן העסקת המתמחים במקצועות הרפואה

על כולם לזכור שרווחת המתמחה חשובה אך איכות ההתמחות חשובה לא פחות.

הדיון ב”משך התורנות” הוא סימפטום לבאות ויש להיערך לשיח שבסיסו פער הדורות. פער

הדורות, על כל ביטוייו, מחייב אותנו, הנציגים בהר”י, מנהלי המחלקות ויו”ר האיגודים לקבוע

גבולות לשיח, להקיא ממנו מעורבות של גורמים מסיתים ולדחות כל ניסיון לפגיעה

בהתמחות.

מהעולם למדנו כי קיצור התורנות מביא לפגיעה חמורה בהתמחות עצמה. הספרות מלמדת

כי מתמחים בוגרי התמחויות עליהן נכפתה רגולציות שעות עבודה ותורנות, אינם מיומנים

דיים לעצמאות בתחום התמחותם. בארה”ב למשל, מנהלי המחלקות אינם מקבלים היום

לשורותיהם בוגרי התמחות אלא אם השלימו “התמחות על” (סה”כ 7 שנות הכשרה). הסיבה

לכך נעוצה בחוסר המיומנות של בוגרי ההתמחות בארה”ב (חמש שנים) שמקורו בקיצור

שעות העבודה וברגולציה מחמירה שהביאו לקיצור בזמן המוקדש ללימוד תוך כדי

ההתמחות. לדוגמא, בישראל, במקצועות הכירורגיים (התמחות הנמשכת 72 חודשים),

קיצור משך התורנות ל- 16 שעות, יביא לקיצור זמן חשיפת המתמחה לזירות הקליניות ב- 14

חודשים. המחיר של קיצור כזה יהיה פגיעה בציבור בשל הצפת מערכת הבריאות במומחים

שאינם מוכשרים דיים/ חסרי מיומנויות.

ההתמחות בארץ ארוכה בהשוואה לעולם.

הסיבה לאורכה של ההתמחות נובע בעיקר מהרצון להיטיב עם המתמחה ובגינו נקבע כי עליו

לעסוק במחקר במהלך ההתמחות(בחו”ל העיסוק במחקר בבחירה, מאריך את ההתמחות)

ובחינות ההסמכה נעשות במהלך ההתמחות כולל החופשה לקראתה (ולא בסיומה כפי

שנעשה בעולם הרחב).

בהילקח בחשבון הזמנים המוקצים להתמחות בארץ ובהינתן העובדה שנצמצם את התורנות,

ישהה המתמחה בכירורגיה במחלקת האם שלו 26 חודשים בלבד.

זהו זמן קצר מידי מכדי להכשיר מתמחה למשימותיו כמומחה.

במתכונת העבודה הנוכחית ובמספר המתמחים במחלקות (המבוססת על תת תקינה), יציאה

לתבנית תורנות מקוצרת תהפוך את המתמחים לבעלי מנטליות של עובדי משמרות. מנטליות

של עובדי משמרות מפחיתה מערכן של היסודות עליהן מושתת רפואה נכונה- אחריות

לחולה, המשכיות הטיפול ובטיחות המטופל. מנהלי המחלקות ומנהלי תכניות ההתמחות לא

יתנו, בכל מחיר, למתכונת כזאת להתהוות. עלינו לבדוק בקפידה מודלים הבאים להיטיב עם

המתמחים אך בלא לתת יד לפגיעה בהתמחות.

בכדי להיטיב עם המתמחים ומתוך דאגה לרווחתם אך גם לאיכות ההתמחות פועלת הר”י

ואיגוד הכירורגים בישראל בשני מישורים- בחינת מודלים לקיצור ההתמחות ושינוי במבנה

ההתמחות.

על המדוכה כעת מספר נושאים שביחד עם הגורמים הרלבנטיים בהר”י ובתמיכה של משרד

הבריאות ניתן יהיה להוביל במהלך שקול אך מזורז ואשר ייטיבו עם המתמחים ורווחתם ללא

הכר-

1  הקמת בית ספר לעוזרי רופא

2   צירופם של עוזרי רופא למחלקות ולמלר”ד בכדי להפחית מעומס המטלות על

המתמחים במהלך התורנות

3  קיצור הסטג’ או ביטולו

4  קיצור ההתמחות ע”י ביטול תקופת מדעי היסוד

5 יצירת מסלולים בהתמחות לבחירה הכוללים- מחקר או השתלמות על או שניהם

6  חיזוק הלימוד המקוון כחובה בהתמחות ( זמינות 24/7 )

7  לימוד בסימולטורים כחלק מתוכנית ההתמחות

8 . שינוי מבנה הרוטציות במחלקות הקליניות וביטול חלקן בכדי להשיב את המתמחה

למחלקת האם לתקופה ארוכה יותר

9  . הוצאת בחינות ההסמכה אל מחוץ למניין חודשי ההתמחות (בכדי להשיב להתמחות

חודשים המנוצלים היום ללימוד לבחינות וכפי שנעשה בכל מדינות העולם)

10 פיתוח נוסחה לתקינת כ”א רופאים במחלקות כך שהמחלקות תתפקדנה כראוי

11 בקרה על מספר המתמחים בכדי לא “להציף את השוק” ולגרום לאבטלה סמויה

בבריאות (עוזרי רופא בתקינה קבועה במחלקה בוודאי ישפרו את ניהול התקינה)

12 לקיחת אחריות על הכשרת רופאים לקראת הקמתם של 2-3 בתי חולים במדינת

ישראל בחומש הקרוב

13 הקמת מסגרות התמחות אזוריות ועידוד מתמחים להתמחות בפריפריה במסגרת זו

14 יצירת מנגנוני מעקב אחר “רכישת ידע” של המתמחים וזאת באמצעות נקודות

התעדכנות

15 בחינת שיטות השתכרות גלובליות למתמחים בכדי לנתק את ההתמחות מ”הסכמי

שכר”. הדיון סביב אופי העסקה של מתמחים חייב להיות נקי וחף “מדיונים”

16 קביעת תחילת מועדי התמחות אחידים לכל ההתמחויות ובכל הארץ

17 קביעה בחוק כי מתמחה לא יוכל לבצע יותר מ- 6 תורנויות בחודש ומכאן לגזור

תקינה מחלקתית

18 עידוד התמחות ברפואה דחופה וזאת מתוך מטרה לצמצם את מספר התורנים

במחלקות הקליניות

לכל אלה נדרשים הליכי רגולציה, מסלול “ירוק” וצוות ייעודי לדיונים מרוכזים ויישום מהיר.

יישומם ולו מקצת מהרעיונות הללו ייתרו את הדיון בקיצור משך התורנות של המתמחים,

ייטיבו עמם ובלא פגיעה בהתמחות ותוכנה.

בברכה ובכבוד רב,

פרופ’ יורם קלוגר, יו”ר איגוד הכירורגים בישראל, נשיא האיגוד הבינלאומי לכירורגיה דחופה

העתקים: פרופ’ ציון חגי, יו”ר ההסתדרות הרפואית בישראל, עו”ד לאה וופנר , מנכ”ל ההסתדרות הרפואית בישראל, ד”ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות

הערת המערכת: אין ספק שמדובר בתכנית רצינית המחייבת דיון רציני ומעמיק, ולקריאה להימנע מחקיקה מהירה (ופופוליסטית מן הסתם) יש מקום. אבל כמובן שחשוב בדיון הזה לשתף את המתמחים, ולשמוע את דעתם על ההמלצות.

מנקודת ראותנו, כמי שמפיקים כמות רבה של וובינרים וסמינרים, נציין שסעיפים 6 (לימוד מקוון) ו-14 (נקודות התעדכנות) בהחלט חשובים וישימים. לדעתנו אלה ישימים לא רק עבור רופאים הנמצאים בשלב ההתמחות אלא לכלל הרופאים, והגיע הזמן, בישראל של 2020, במיוחד לאחר משבר הקורונה שבו חלה עלייה דרמטית בשימוש ברפואה מקוות, לכך שצבירת נקודות ההתעדכנות תיהפך לחלק אינטגרלי של שמירת רמת המקצועיות של רופאים מומחים, כמקבל במדינות המתקדמות בעולם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה