Flu

רמות שיא של נדבקים ביומיים האחרונים (כ-750 ליום) מובילות להחמרת צעדים. האם זה יספיק ? בדקנו בסימולטור שפותח ע”י הטכניון

ביומיים האחרונים (29/6 ו-30/6)  מספר הנדבקים היומי עלה לכ-750 . קצב ההכפלה במספר המאומתים ירד כעת ל-22 יום.  מגמה מדאיגה של הימים האחרונים היא העלייה במספר החולים הקשים (עליה ל-56 מכ-44 לפני שבועיים). 

לאתר המידע המתעדכן של משרד הבריאות

על רקע העלייה בהתפשטות משרד הבריאות החמיר ההנחיות להתקהלות :

תקנות וצווים מעודכנים

הערת המערכת: האם זה יספיק ? 

ניסינו לבדוק באמצעות הסימולטור שפותח ע”י הטכניון בחיפה את התרחישים והחלופות. נעלם גדול הוא מספר הנדבקים האמיתי (כשהתשובה לכך תינתן יש לקוות בקרוב עם השלמת הסקר הסרולוגי שהחל השבוע) .  יש מומחים שסבורים ששיעור המאומתים הוא רק 10%-15% ממספר הנדבקים האמיתי (שרובם אסימפטומתיים) לעומת כאלה שטוענים שכיום בדיקות ה-PCR מזהות כמעט את כולם, ולכן השיעור הוא 80% לפחות.

ברור שמבחינת צעדי התערבות , תחת ההנחה שהמאומתים מהווים כ- 80% מכלל הנדבקים, לשיפור בתהליך האיתור והבידוד של כל מי שהיה במגע עם נשא של קורונה, יכולה להיות משמעות רבה בהפחתת התחלואה.  לעומת זאת, אם הנתון האמיתי הוא 15% אז המשמעות קטנה שכן מראש המערכת לא מסוגלת כיום לאתר 85% מהנשאים האסימפטומתיים (אלא אם כן יבוצעו בדיקות PCR לכלל האוכלוסייה בהיקף נרחב מאוד שכרגע לא נראה שאפשרי) , וצעדי ההתערבות צריכים להיות מכוונים לכיוונים אחרים (בידוד דמוגרפי, גאוגרפי וכד’) .

נציג כאן את תחזית מספר המאושפזים תחת ההנחה שהמאומתים מהווים 80% מכלל הנדבקים :

הקו המקווקו מציג את מס’ המאושפזים תחת הנחות היסוד הקיימות. כפי שניתן לראות מדובר על עלייה לשיא של 10,000 מאושפזים בנובמבר 2020.  התערבות באמצעות שיפור תהליך הניטור והבידוד באמצעות קיצור משך הזמן מאיתור לבידוד מ-4 ימים ליומיים, ושיפור ביעילות הבידוד מאוד משמעותי ומוריד (“משטח”) את העקומה באופן חד וניכר. 

לעומת זאת, אם שיעור המאומתים הוא רק 15% מהנדבקים אז אפשר לראות שסך כמות המאושפזים הצפויה היא נמוכה יותר מהתסריט הראשון (2000 בשיא באוקטובר לעומת 10,000 בתסריט הראשון), ושהפער בין התרחיש הנוכחי להתערבות הממוקדת בקיצור משך הזמן של האיתור ושיפור יעילות הבידוד, נמוך יחסית.

תחת הנחת יסוד זו של 15% שיעור מאומתים מהנדבקים, דווקא אסטרטגיה של בידוד דמוגרפי של האוכלוסיות שבסיכון (מעל גיל 60) משיג שיפור  יותר גדול, כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן :

יש כמובן עוד הרבה מאוד חלופות להתערבויות שניתן לבדוק באמצעות הסימולטור ובזה כוחו, וכמובן במקביל לבחון רגישויות של הנחות יסוד שונות במודל החל ממקדם ההדבקה הבסיסי ועוד.  חשוב שמקבלי ההחלטות ייעזרו בסוג סימולטור כזה כדי לבצע החלטות אופטימליות שלוקחות בחשבון פרמטרים רבים, כולל גם מצב המשק, אגב..

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה