Flu

מרבית המטופלים הסובלים מנדודי שינה אינם נדרשים לטיפול תרופתי (מתוך כנס ה-ACP)

במהלך הרצאה שניתנה מסגרת כנס מטעם ה-American College of Physicians טוענים מומחים לשינה כי רופאים ראשונים לעיתים קרובות אינם מזהים ואינם מבנים היטב את האבחנה של אינסומניה כרונית ולעיתים קרובות מדי, הם בוחרים בתרופות, אשר עם שימוש ממושך עלולות להוביל למעגל בעייתי.

עם זאת, תרופות בלבד לא צפויות להיות יעילות ללא שינוי התנהגותי והן מלוות בתופעות לוואי אפשריות. תרופות מרשם לרוב אינן מטפלות בגורם לאינסומניה, אלא רק בתסמינים.

המומחה לשינה מסביר כי במהלך 15 השנים האחרונות בהן עסק ברפואת שינה, הוא טיפול רק בקומץ קטן של חולים בטיפול תרופתי ארוך-טווח. לדבריו, טיפול תרופתי משמש רק כאשר אמצעים שמרניים כשלו או במטרה לסייע לחולים להתחיל בביצוע השינויים ההתנהגותיים.

על רופאים לשאול את המטופלים אודות השעה המאוחרת ביותר בה הם יכולים להתעורר בכדי להגיע לבית הספר, לעבודה וכדומה. במידה ומדובר בשעה 6 בבוקר, אזי המטרה היא להזיז את שעת השינה ל-10-11 בלילה. עם זאת, במידה והמטופל אינו יכול לישון עד 12:30 בלילה, יש להזיז את שעת השינה לשעה זו.

למרות שחלון של 5.5 שעות אינו אידיאלי, עדיף להיכנס למיטה כאשר מוכנים לישון. מנקודה זו, יש לנסות להזיז את שעת השינה של החולה לאחור בקצב של 15 דקות כל שבוע, כאשר הם מלמדים אותם לישון מוקדם יותר.

גישה זו צפויה להצליח במרבית המטופלים ואינה דורשת כל טיפול תרופתי. ניתן גם להשיג זאת עם ביקור אחד או שניים במרפאה, ולכן לא מדובר בניצול משאבים משמעותי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא ללא ספק הכלי הטוב ביותר לטיפול באינסומניה כרונית ומומלץ כטיפול קו-ראשון בכל ההנחיות בנושא. עם זאת, מרבית התכניות כוללות 4-8 מפגשים עם מטפל שינה ולרוב אינם כלולים בתכניות הביטוח. בנוסף, מספר המומחים לאינסומניה אינם עומד בדרישות.

תכניות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפלטפורמה של מכשירים ניידים הן יעילות מאוד. חלק גדול מהתכניות הן ללא עלות וכולן נוחות לשימוש. חלק מהמטופלים בוחרים ב-Sleepio, אך ישנן תכניות רבות אחרות שנמצאו יעילות.

במידה וחייבים לפנות לטיפול תרופתי, כדאי לנסות תכשיר פשוט דוגמת מלטונין. כמו כן, אור בהיר במהלך היום, תנועה במהלך היום ואור מעומעם קרוב לשעת השינה חשובים במיוחד עבור קשישים.

המומחים יוצאים גם כנגד השימוש ב-Trazodone, נוגד-דיכאון המשמש לעיתים קרובות מעבר להתוויות המאושרות כטיפול לאינסומניה. הם מדגישים כי לטיפול אין השפעה בשליש מהחולים ובשליש נוסף יש תופעות לוואי שאינן מתקבלות על הדעת. לכן, התכשיר אינו יעיל בשני-שליש מהחולים. בנוסף, קיים סיכון לתופעות לוואי כמו זקפה ממושכת וסיכון למחשבות אובדניות.

מתוך כנס ה-ACP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה