Flu

D-DIMER אינו אמין לשלילת תסחיף ריאתי בחולי קורונה (JAMA Network Open)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מבחן ה-d-dimer בפלזמה משמש, יחד עם מבחנים מנבאים קליניים נוספים, לשלילת תסחיף ריאתי (PE) במטופלים קשים בעשרות השנים האחרונות. מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שזו לא הבדיקה הנכונה לשימוש במטופלים מאושפזים הסובלים מ-COVID-19. המחקר שפורסם ב-JAMA Network Open, הדגים שלכל המטופלים המאושפזים עם COVID-19 וראיות רדיוגרפיות של PE היו רמות D-dimer בפלזמה של 0.05 מיקרוגרם/מ”ל או יותר, נקודת החיתוך לאבחון, אך גם ל-91.2% מהמטופלים המאושפזים עם COVID-19 ללא PE. בהתחשב בהסתברות הגבוהה לפני הבדיקה לתסחיף ריאתי ובספציפיות הנמוכה שנצפתה במחקר זה ובמחקרים אחרים, תוצאות אלה מצביעות על כך ששימוש ברמות D-dimer כדי לשלול PE בקרב חולים המאושפזים עם COVID-19 עשוי להיות בלתי הולם ויש לו תועלת קלינית מוגבלת” המחברים מסכמים.

המחקר בדק את הדיוק האבחנתי של בדיקת ה-D-dimer בקרב 1541 חולים שאושפזו עם COVID-19  בין ינואר 2020 לפברואר 2021. המחברים השוו את ריכוזי ה-D-dimer בפלזמה לתוצאות ה-CTPA, הקריטריון האבחנתי ל-PE, ב-287 מהחולים. ל-37 מטופלים (12.9%) היו עדויות רדיוגרפיות לתסחיף ריאתי ול-250 (87.1%) לא. לרוב המכריע של החולים (92.3%, n=265), היו רמות D-dimer בפלזמה של 0.05 מיקרוגרם/מ”ל או יותר, כולל כל המטופלים עם PE ו-225 מתוך 250 ללא PE.

“בדיקת ה-D-dimer משמשת באלגוריתמים אבחוניים למחלה טרומבואמבולית ורידית, אך לא בטוח אם שימוש זה תקף בהקשר של COVID-19 – מחלה שאנו מבינים כיום שהיא קשורה לפקקת תוך-כלית ולפיברינוליזה”, אמר ד”ר מתיו טומי , קרדיולוג ב-Mount Sinai Morningside. הוא הוסיף כי “הקבוצה שנכללה במחקר הייתה קבוצה נבחרת של מטופלים המייצגים פחות מ-20% מתוך 1541 החולים שנבדקו. אי הכללת נתונים על יותר מ-80% מהחולים שנסקרו ולא עברו CTPA מהווה מגבלה משמעותית של המחקר”. לדבריו, “בקבוצת הנבחרים הקטנה שנבחרה, המייצגת קבוצת מטופלים בהסתברות גבוהה לתסחיף ריאתי, לא היה מטופל עם תסחיף ריאתי בעל ערך D-dimer נמוך מ-0.5 מיקרוגרם/מ”ל. עם זאת, נצפו טווחים רחבים של ערכי D-DIMER במטופלים עם COVID-19 ותסחיף ריאתי (0.5 עד מעל 10,000 מיקרוגרם/מ”ל) וללא תסחיף ריאתי (0.2 עד 128 מיקרוגרם/מ”ל). סוגיה זו הופכת רלוונטית כאשר אנו שוקלים פיתוח נתונים לגבי שימוש בנוגדי קרישה בטיפול בחולים המאושפזים עם COVID-19. למדנו השנה כי אצל חולים קשים המאושפזים עקב COVID-19, טיפול נוגד קרישה שגרתי (הפרין) אינו מועיל ועלול להזיק, בהשוואה לטיפול המניעתי הרגיל”. “כאשר אנו שואפים לאזן בין הסיכונים המתחרים של דימום ופקקת, אבחון מדויק של תסחיף ריאתי חשוב לקבלת ההחלטות לגבי נוגדי קרישה טיפוליים, כולל ב-COVID-19” הוא מסכם.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    במהלך טיפול כנגד COVID-19 ייתכן ויהיה מקום להשהיית טיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית, אך צעד זה אינו מוביל לעליה בהתלקחויות הזיהום הנגיפי, כאשר חיסון קודם כנגד COVID-19 מסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים עקב הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת מעי דלקתית תחת […]

  • אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    למרות הסיכון הגבוה למחלות לב וכלי דם בחולים המופנים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, החיסון כנגד נגיף קורונה לא השפיע על התוצאות המג’וריות לאחר ההתערבות ניתוחית ואין סיבה לדחות את מתן החיסון בחולים המופנים להשלמת ניתוח זה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה