Flu

חדשות

המנינגוקוק – שומרים על ערנות ומצילים חיים/מאמר אורח מאת ערן נבו (*)

12/01/2022

חיידק המנינגוקוק - הידוע יותר כחיידק האלים, המנינגוקוקסמיה הנגרמת מזיהום של חיידק  המנינגוקוק המתפשט במהירות במערכת הדם, היא מבין המחלות שרופאים הכי חוששים להיתקל בהן. תוצאותיה יכולות להיות קטלניות, בייחוד עבור תינוקות עד גיל שנתיים. על כן - כעת כשקיים חיסון למחלה חשוב שיותר רופאים והורים יכירו בה ובאפשרות היעילה להתמגן מפניה.

החולים מתייצגים עם חום גבוה, קשיון עורף, נראים חיוורים או באי שקט משמעותי, ומצבם הולך ומתדרדר לנגד עינינו. מחקר שנערך בארה"ב הראה שאחוזי התמותה ממניגוקוקסמיה אחרי קבלת טיפול אנטיביוטי עומדת על 15% תמותה ובין הילדים ששורדים, 50% נותרים עם נזק מתמשך – פיזי ונירולוגי.

נתחיל בסימנים החשובים: חום גבוה, שינוי במצב ההכרה – הילד באי שקט ניכר או לחילופין אפטי או לא מגיב, ופריחה הנקראת פריחה פטכיאלית: כתמים אדומים – כחולים המתפשטים על הגוף, ואינם נעלמים כשלוחצים עליהם. הפריחה הולכת ומתפשטת על פני העור ככל שעובר הזמן והיא למעשה ביטוי של דימומים תת־עוריים.

במיון, בכל מקרה של חשד, בנוסף לבירור הראשוני ולדגימת דם, מתחילים מייד במתן טיפול אנטיביוטי ורידי (או תוך שרירי) באנטיביוטיקה (לרוב רוצפין). בנוסף -  כל מי שבא במגע עם החולה נדרש לקבל טיפול אנטיביוטי מונע.

ישנם רופאים בקהילה שערניים לסימנים ומגיבים בהתאם. לשמחתי, שלושת המקרים שפגשתי במהלך ההתמחות שלי ברפואת ילדים זוהו עוד בקהילה או מיד בקבלתם למיון - קיבלו מענה טוב והחלימו. אך זה לא תמיד המצב. בעוד שרופאי ילדים במחלקות לרפואה דחופה מודעים היטב לחיידק, רופאים בקהילה פגשו במקרים בודדים במהלך הכשרתם. אך כשמדובר במחלה כה קטלנית בילדים, חשוב שהדבר יהיה בתודעתם בכל מקרה של חום גבוה.

בין 10%–15% מהאוכלוסייה נשאים של חיידק המנינגוקוק, ואין לדעת מתי הוא עלול להתפרץ, ולכן עד השנים האחרונות היה קשה מאוד להתגונן בפניו.[1] אלא שבשנים האחרונות הגיע לישראל חיסון שנותן מענה מהותי והוא זמין בכל קופות החולים דרך הביטוח המשלים. החיסון ניתן החל מגיל חודשיים ב־2–3 מנות, בהתאם לגורמי הסיכון ובהפרשים של בין חודש לחודשיים.

במנה הראשונה היעילות של החיסון עומדת על 58-59 אחוז, ועולה אחרי המנה השנייה ל־82%.[2]אך האפקטיביות הולכת ודועכת עם הגיל. מי שמקבל את החיסון עד גיל שנתיים נדרש למנת דחף נוספת כחצי שנה עד שנתיים לאחר המנה הקודמת, כל זאת בהתאם לגיל הילד ולגיל מתן החיסון. תופעות הלוואי של החיסון, חום או תופעות לוואי מקומיות, שדי זהות לאלו של רוב החיסונים כמו כאב באזור ההזרקה או אדמומיות. מומלץ להפרידו משאר חיסוני השגרה הניתנים לתינוקות.

בשל הקושי לזהות אותה, וכן האופן בו היא יכולה להתדרדר במהירות כה רבה לנזקים בלתי הפיכים, הורים ורופאי ילדים בקהילה מוכרחים להיות מודעים יותר למחלת המנינגוקוקסמיה, לסיכוניה ולאפשרות לחסן מפניה, כדי למנוע ככל האפשר את השלכותיה הטרגיות.

(*) ד"ר ערן נבו - מומחה ברפואת ילדים (צילום - אוליביה אפלבאום)

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני