חדשות

מהו הטיפול המועדף לאוסטיאופורוזיס לאחר ביספוספנטים? (J Clin Endocrinol Metab)

24/07/2019

 

בחולי אוסטיאופורוזיס תחת טיפול בביספוספנטים במשך למעלה משנה, יש לנקוט משנה זהירות בהחלפה לטיפול ב-Teriparatide (פורטאו) במקום Denosumab (פרוליה), בעיקר בחולים בסיכון גבוה לשבר ירך, אם כי הטיפול ב-Denosumab כרוך בסיכונים בפני עצמו, כך טוענים מומחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

 

במסגרת המחקר השוו החוקרים את מדדי צפיפות העצם בין 110 חולים שהחליפו לטיפול ב-Teriparatide ו-105 חולים שהחליפו לטיפול ב-Denosumab, לאחר שטופלו במשך למעלה משנה בביספוספנטים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 70 שנים, 94% היו נשים וחציון משך הטיפול בביספוספנטים עמד על שבע שנים. המשתתפים היו במעקב לאורך שנתיים לאחר החלפת הטיפול.

 

החוקרים מדווחים כי העליה השנתית בצפיפות העצם בעמוד שדרה מותני הייתה גדולה יותר ב-1.3% בקרב מטופלים בפורטאו, בהשוואה לפרוליה, אך השינוי בירך (2.2%-) ובצוואר ירך (1.1%-) היה קטן יותר.

 

בחולים שהחליפו לטיפול בפורטאו תועדה ירידה זמנית בצפיפות העצם בירך בשנה הראשונה, אך זו התאוששה מאוחר יותר, אך בסיכומו של דבר לא תועדה עליה בצפיפות העצם בכלל ירך לאורך השנתיים.

 

החוקרים כותבים כי לא ברור אם השינויים הללו במדדי צפיפות העצם מתורגמים לשינויים בסיכון לשברים. בחולים שהשתמשו בביספוספנטים ונדרשים לתכשיר שני, התוצאות מעידות כי ההחלטה להחלפה לפורטאו צריכה להתקבל בזהירות, בפרט בחולים בסיכון גבוה לשברי ירך.

 

J Clin Endocrinol Metab 2019

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני