Fungal & other Infectious

האם למחלת חניכיים השפעה על התגובה לטיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית? (Arthritis Res Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה שלילית בין היקף מחלת חניכיים ובין התגובה לטיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היקף מחלת חניכיים ובין התגובה לטיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, על-בסיס בדיקת FDG-PET/CT.

מדגם המחקר כלל 60 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (14 גברים, גיל ממוצע של 58.3 שנים) אשר קיבלו טיפול ביולוגי. בדיקת FDG-PET/CT הושלמה בתחילת המחקר ושישה חודשים לאחר התחלת טיפול ביולוגי. החוקרים התבססו על ערכי SUVmax (Standardized Uptake Value) להערכת קליטת FDG ברקמת החניכיים והמפרקים, כולל כתפיים, מרפקים, שורשי כפות ידיים, ירכיים, ברכיים וקרסוליים.

מדד DAS 28-CRP (Disease Activity Score) ומספר מדדים קליניים נוספים נבחנו במהלך המחקר, כולל רמות CRP, שקיעת דם, נוגדני ACPA (Anti-Cyclic Citrullinated Peptide), RF (Rheumatoid Factor) ו-MMP-3 (Matrix Metalloproteinase). החוקרים בחנו את הקשר בין התגובה לטיפול כנגד דלקת מפרקים שגרונית ובין היקף קליטת FDG לפי SUVmx ברקמת החניכיים.

מהנתונים עולה קשר בין היקף קליטת FDG ברקמת החניכיים בתחילת המחקר ובין גיל המטופל ורמות ACPA. לאחר שישה חודשי טיפול ביולוגי נרשמה ירידה משמעותית במדדי DAS28-CRP, CRP, שקיעת דם, MMP-3 ובערכי SUVmax במפרקים. עם זאת, לא תועד שינוי משמעותי לאחר הטיפול הביולוגי בערכי SUVmax ברקמת החניכיים, ברמות נוגדני ACPA או RF.

החוקרים מדווחים על קורלציה שלילית בין ערכי SUVmax ברקמת החניכיים בתחילת המחקר ובין התגובה לטיפול לפי מדד DAS28-CRP.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להשלים הערכה למחלת חניכיים בחולים המיועדים לטיפול ביולוגי.

Arthritis Res Ther. 2020;22

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה