Gastric cancer

טיפול מרובע על-בסיס Bismuth הכי יעיל כנגד הליקובקטר פילורי (Gastroenterology)

במקרים בהם קשה לאסוף נתונים אודות רגישות הליקובקטר פילורי לטיפול אנטיביוטי, מתן 14 ימי טיפול מרובע על-בסיס Bismuth מלווה בסיכויים הגבוהים ביותר להכחדת הזיהום החיידקי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology.

החוקרים בחנו את ההנחיות האחרונות מטעם ה-European Helicobacter and Microbiota Study Group, ה-American College of Gastroenterology וה-Canadian Association of Gastroenterology/Canadian Helicobacter Study Group בכדי לזהות את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר כנגד הליקובקטר פילורי.

כל קובץ הנחיות קבע המלצה חזקה לשימוש בנתוני רגישות לטיפול אנטיביוטי, כאשר אלו זמינים או ניתנים להשלמה, במטרה להבטיח בחירה הולמת של הטיפול האנטיביוטי ולמנוע התפשטות עמידות החיידק. החוקרים תומכים בהמלצה זו, אם כי הם מכירים בכך שנתונים אלו אינם זמינים בחלקים רבים ברחבי העולם.

במידה ופרופיל הרגישות לטיפול אנטיביוטי ידוע, אזי טיפול קו-ראשון צריך לכלול טיפול משולש עם מעכבי תעלות מימן ו-Amoxicillin לפתוגנים רגישים ל-Clarithromycin וטיפול מרובע על-בסיס Bismuth במקרים של פתוגנים עמידים ל-Clarithromycin.

במקרים בהם פרופיל הרגישות של החיידק אינו-ידוע יש מקום לטיפול מרובע על-בסיס Bismuth או טיפול מרובע על-בסיס אחר (בתלות בזמינות Bismuth). משך הטיפול האופטימאלי עדיין אינו-ידוע, אך נראה כי 14 ימי טיפול הם משך טיפול סביר, בפרט כטיפול קו-ראשון.

המומחים קוראים לנקוט בכל האמצעים האפשריים להבטחת הצלחה של ניסיון הטיפול הראשון, לא רק להפחתת עלויות, אלא גם להפחתת החרדה של המטופלים, השפעות שליליות של חיידקי מעי אחרים ועמידות לטיפול אנטיביוטי.

למרות שהעדויות בנושא מוגבלות, תכשירים פרוביוטיים עשויים לתרום להכחדת הליקובקטר פילורי ולשימור המיקרוביום של מערכת העיכול.

כאשר הטיפול נכשל, סביר להניח כי הדבר נובע מעמידות ל-Clarithromycin, Levofloxacin ו/או Metronidazole; יש להימנע מתרופות אלו, במידה והיו בשימוש בעבר, בניסיונות הטיפול הבאים להכחדת החיידק. טיפולי קו-שני צריכים לכלול טיפול מרובע עם Bismuth, או טיפול משולש עם Levofloxacin, בתלות ברגישות, תוך שמירת אפשרות טיפול משולש על-בסיס Rifabutin ומינון גבוה של טיפול כפול ב-Amoxicillin ומעכבי תעלות מימן לניסיונות הטיפול הבאים.

Gastroenterology 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סמנים בדם מהווים מנבאים בלתי-תלויים של תוצאות מחלת מעי דלקתית ועשויים לסייע בטיפול בחולים עם מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי סמנים בדם עשויים לשמש כיעדי טיפול בחולים עם מחלת מעי […]

  • טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו שונה משמעותית מזה שתואר בקבוצת ביקורת של חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לזיהומים. מטרתם כעת הייתה לבחון […]

  • מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת צליאק סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז זמן רב לפני ואחרי האבחנה של מחלת צליאק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הסיכון לאבחנה של תסמונת מעי רגיז בחולים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים התבססו על נתונים משבדיה וזיהו 27,762 חולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה