Genetics

כיצד יש לנהל מקרים של מחלת צליאק עמידה לטיפול? (Curr Opin Gastroenterol)

במאמר שפורסם בכתב העת Current Opinion in Gastroenterology מדווחים מומחים כי חולים עם מחלת צליאק עמידה לטיפול עשויים להתייצג עם תסמינים של תת-תזונה אך הם גם עשויים להופיע ללא תסמינים כלל. בדיקות סרולוגיות אינן מהימנות לזיהוי מחלה עמידה ונדרשות צביעות אימוניות ובדיקות ציטומטריית זרימה לקביעת האבחנה עם השלמת אנדוסקופיה של מעי דק וביופסיות של נגעים חשודים.

במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את האבחנה והניהול של חולים עם מחלת צליאק עמידה לטיפול ומפרטים את ההתקדמות שחלה בתחום לאחרונה.

האבחנה של מחלת צליאק עמידה לטיפול עשויה להיות מדויקת יותר עם בדיקת ציטומטריית זרימה (Flow Cytometry) עם בדיקה אימונוהיסטוכימית. הערכת הרכב התזונה והפרשת פפטידים אימונוגניים עשויים לסייע בשלילת קונטמינציה ע”י גלוטן ולתמוך באבחנה של מחלת צליאק עמידה מסוג I.

בדיקת קפסולה של המעי הדק חשובה לאבחנה ומעקב, בנוסף להיסטולוגיה של המעי הדק. מעבר לשלילת סיבוכים, הבדיקה עשויה לספק מידע חשוב אודות היקף המחלה במעי הדק ולכן תסייע בהערכת התגובה לטיפול.

בחולים עם תגובה לקויה לטיפול ניתן לשקול בשלב מוקדם להגביר את עצימות הטיפול, גישה העשויה להוביל לתוצאות טובות יותר.

מחלת צליאק עמידה לטיפול תתכן בחולים עם סרולוגיה שלילית, אך מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לחולים עם מחלת צליאק וסרולוגיה חיובית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למחלת צליאק עמידה לטיפול ייתכנו מאפיינים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים חשובים, כאשר בדיקות סרולוגיות עשויות להיות לא מהימנות לקביעת האבחנה ויש צורך בהשלמת ציטומטריית זרימה ובדיקה אימונוהיסטוכימית לשם כך.

Curr Opin Gastroenterol. 2020;36(3):215-222

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה