מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר אשר פורסם בגיליון יולי 2010 של ירחון Current Medical Research & Opinion ובו בוצעה השוואה בין הטיפול בתכשיר המשלב Brimonidine ו-Timolol במינונים קבועים ובין תכשיר המשלב Dorzolamide/Timolol במינונים קבועים ביחס ליכולת להורדת הלחץ התוך-עיני בחולים הסובלים מגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, נמצאה עדיפות לדברי החוקרים למשטר הטיפולי הראשון מבין השניים.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין טיפול ב-Brimonidine/Timolol fixed combination (BrTFC) ובין Dorzolamide/Timolol fixed combination (DTFC) בכל הקשור ביכולת להורדת הלחץ התוך-עיני בחולים הסובלים מגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית (Primary open-angle glaucoma, POAG).

לשם כך, ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי וכפול סמיות תוך הקצאה אקראית של החולים והחלפת החולים בין הקבוצות (crossover). הם מסבירים כי בתום שישה שבועות של טיפול ב-Timolol maleate 0.5% פעמיים ביום, הוקצו אקראית החולים לקבלת BrTFC פעמיים ביום או לחילופין DTFC פעמיים ביום למשך שישה שבועות נוספים. בהמשך, בוצע שלב נוסף של המחקר בו הוחלפו החולים בין קבוצות הטיפול למשך תקופה נוספת בת שישה שבועות. בכל ימי הבדיקות, נמדד הלחץ התוך-עיני (Intraocular pressure, IOP) בשעה 09:00 בבוקר (לפני קבלת הטיפול), ושוב בשעה 12:00 ו-16:00.

היעד העיקרי של המחקר נקבע כשינוי ב-diurnal IOP הממוצע בין תחילת המעקב ובין שישה שבועות טיפול. יעדו המשני היה אחוז החולים אשר הראו IOP של פחות מ-18 mmHg בתום ששת השבועות.

החוקרים מדווחים כי 25 חולים הוקצו אקראית ו-20 השלימו את המחקר. ה-Diurnal IOP הממוצע עמד על 20.28 (±2.03) mmHg בתום תקופת המחקר ההתחלתית בה טופלו החולים ב-Timolol בלבד. בתום שישה שבועות, עמד ערך זה על 16.28 (±2.07) mmHg בקבוצת החולים שטופלו ב-BrTFC ועל 17.23 (±2.29) mmHg באלו שטופלו ב-DTFC (הבדל: 0.95 mmHg; 95% CI = 0.10-1.8).

החוקרים מוסיפים כי הלחץ התוך-עיני הממוצע בשעה 09:00 בבוקר היה 20.95 (±2.31) mmHg בתחילת המעקב, ערך שירד ל-15.85 (±2.56) mmHg בחולים שטופלו ב-BrTFC ול-17.55 (±2.67) mmHg באלו שטופלו ב-DTFC (הבדל: 1.7; 95% CI = 0.80-2.6). ביחס למדידות שבוצעו בשעות 12:00 ו-16:00, הרי שהשינויים המוצעים לעומת ערכי הבסיס היו ברי השוואה בין שתי הקבוצות.

אחוז החולים שהשיגו את ערך המטרה של לחץ תוך-עיני הנמוך מ-18 mmHg היה 85% בחולים שטופלו ב-BrTFC ו-60% באלו שטופלו ב-DTFC (הבדל שלא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית). בנוסף, מציינים החוקרים כי לא דווחו תופעות לוואי הכרוכות בשימוש בטיפול בכל אחת מזרועות המחקר.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את גודל המדגם הקטן ואת העובדה כי כל טיפול נבחן במשך שישה שבועות בלבד, עובדה המונעת לטענתם הסקת מסקנות ביחס לטיפול ארוך טווח בתכשירים אלו.

לאור התוצאות הללו, מסכמים החוקרים כי ירידה של ה-Diurnal IOP ושל ה-Morning IOP הממוצעים לעומת תחילת המעקב הייתה משמעותית יותר בעקבות השימוש ב-BrTFC לעומת DTFC.

Current Medical Research and Opinion 2010