במאמר שפורסם בכתב העתDrug Design, Development and Therapyמדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Dexlansoprazole(דקסילנט)ו-Esomeprazole(נקסיום)הובילו להקלה דומה בתסמיני החזר קיבה-וושט לאחר 24 שבועות. עם זאת, טיפול לפי-דרישה ב-Dexlansoprazoleלווה במספר קטן יותר של ימים עם תסמיני החזר קיבה-וושט במהלך 24 שבועות המחקר. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות הקלינית של מינונים בודדים שלDexlansoprazole(60 מ”ג) ו-Esomeprazole(40 מ”ג) לאחר 24 שבועות מעקב אחר חולים עם דלקת וושט ארוזיבית קלה. מדגם המחקר כלל 86 מבוגרים עם החזר קיבה-וושט, אשר חולקו באקראי לשתי קבוצות, אשר טופלו ב-Dexlansoprazole(43 חולים) ו-Esomeprazole(43 חולים) למשך שמונה שבועות כטיפול ראשוני. חולים בהם תועדה הפוגה מלאה בתסמינים לאחר שמונת השבועות הראשונים החליפו לטיפול לפי-דרישה עד לתום 24 שבועות המחקר. בדיקת אנדוסקופיה חוזרת בוצעה בתום 24 השבועות או במידה והופיעו תסמינים חמורים של החזר קיבה-וושט. חמישה חולים אבדו למעקב, כך שנותרו 81 חולים (41 בקבוצת הטיפול ב-Dexlansoprazoleו-40 חולים בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazole) לניתוח לפי-פרוטוקול. מדדיGERDQלאחר 4, 8, 12, 16, 20 ו-24 שבועות מהטיפול היו נמוכים יותר, בהשוואה למדדים בתחילת הטיפול. שיעורי הפוגה בתסמינים, שיעורי הישנות תסמינים, ימים עד להפוגה בתסמינים, שיעורי החלמה ממושכת של דלקת וושט ארוזיבית ושיעורי כישלון הטיפול, כמו גם מספר הטבליות שנטלו החולים במהלך 24 שבועות המחקר היה דומה בשתי הקבוצות. בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazoleתועדו יותר ימים עם תסמיני החזר קיבה-וושט, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Dexlansoprazole(37.3 לעומת 53.9,p=0.008). בקבוצת הטיפול ב-Dexlansoprazoleהחולים הדגימו שיפור ממושך במדדיGERDQבמהלך תקופת הטיפול לפי-דרישה (שבוע 8 לעומת שבוע 24,p<0.001), אך לא כך היה בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazole(שבוע 8 לעומת שבוע 24,p=0.846). החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ההקלה בתסמיני החזר קיבה-וושט הייתה דומה לאחר 24 שבועות טיפול ב-Dexlansoprazoleו-Esomeprazole, אך הטיפול לפי-צורך ב-Dexlansoprazoleלווה במספר קטן יותר של ימים עם תסמינים ושיפור טוב יותר במדדיGERDQ. Drug Des Devel Ther. 2019 Apr 26;13:1347-1356
זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!