HPV

שכיחות גבוהה של מוטאציות המעלות סיכון לסרטן שד בנשים (New Eng J Med)

ממצאים חדשים אודות מוטאציות גנטיות הקשורות עם סרטן שד בנשים ללא היסטוריה משפחתית של המחלה מספקים אפשרות חדשה להערכת הסיכון לממאירות ועשויים לשנות את ההמלצות לנשים. הנתונים מבוססים על שני מחקרים גדולים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

בשני המחקרים, מוטאציות או וריאנטים בשמונה גנים BRCA1, BRCA2, PALB2, BARD1, RAD51C, RAD51D, ATM ו-CHEK2 נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם הסיכון לסרטן שד.

מחקר CARRIERS (Cancer Risk Estimates Related to Susceptibility) כלל ניתוח נתונים מ-17 מחקרים אפידמיולוגים שהתמקד בנשים באוכלוסיה הכללית שפיתחו סרטן שד. במחקרים אלו, אשר נערכו בארצות הברית, וריאנטים פתוגניים ב-28 גנים המעלים את הסיכון לסרטן שד רוצפו מ-32,247 נשים עם סרטן שד (קבוצת מקרים) ו-32,544 נשים ללא סרטן שד (קבוצת ביקורת).

מניתוח הנתונים עלה כי שיעורי הימצאות וריאנטים פתוגניים ב-12 גני מטרה עמדו על 503% בקבוצת המקרים ועל 1.63% בקבוצת הביקורת. השכיחות הייתה דומה בנשים לבנות לא-היספאניות, נשים שחורות לא-היספאניות ונשים היספאניות בקבוצת המקרים, כמו גם בקבוצת הביקורת. שיעורי ההימצאות של וריאנטים פתוגניים בקרב נשים אסיאתיות-אמריקאיות היו נמוכים יותר ועמדו על 1.64% בלבד.

בקרב נשים עם סרטן שד, הוריאנטים הפתוגניים הנפוצים כללו BRCA2, אשר תועדו ב-1.29% מהנשים, לאחריו CHEK2 (1.08%) ו-BRCA1 (0.85%). מוטאציות ב-BRCA1 מובילות לעליה של למעלה מפי 7.5 בסיכון לסרטן שד; מוטאציות ב-BRCA2 הובילו לעליה של מעל פי חמש בסיכון לממאירות. מוטאציות ב-PALB2 מעלות את הסיכון לממאירות כמעט פי ארבע.

שיעורי הימצאות מוטאציות BRCA1 וגם BRCA2 בקרב נשים עם סרטן שד ירדו במהירות לאחר גיל 40. עם זאת, הירידה בוריאנטים אחרים עם הגיל, כולל ATM, CHEK2 ו-PALB2, הייתה מוגבלת יותר.

מוטאציות בכל חמשת הגנים הללו נקשרו עם סיכון אבסולוטי לסרטן שד במהלך החיים של מעל 20% עד גיל 85 שנים בקרב נשים לבנות לא-היספאניות.

וריאנטים פתוגניים ב-BRCA1 או BRCA2 לוו בסיכון לממאירות שד במהלך החיים של כ-50%. מוטאציות PALB2 לווה בסיכון לממאירות שד בהיקף של כ-32%.

הסיכון למוטאציות בגנים ספציפיים השתנו בתלות בסוג סרטן השד. לדוגמא, מוטאציות ב-BARD1, RAD51C ו-RAD51d הובילו לעליה בסיכון לסרטן שד שלילי לקולטנים לאסטרוגן, כמו גם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. מנגד, מוטאציות ATM, CDH1 ו-CHEK2 הובילו לעליה בסיכון לסרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן.

המחקר השני נערך ע”י ה-Breast Cancer Association Consortium, כאשר החוקרים ריצפו 34 גנים מ-60,466 נשים עם סרטן שד ו-53,461 ביקורות ללא הממאירות.

מהנתונים עולה כי וריאנטים לקיצור חלבונים בחמישה גנים (ATM, BRCA1, BRCA2, CHEK2 ו-PALB2) לוו בסיכון משמעותי לסרטן שד בכלל, כאשר עם גנים אלו, יחסי הסיכויים נעו בין 2.10-10.57. הקשר בין הסיכון הכולל לסרטן שד ובין מוטאציות בשבעה גנים אחרים היה מתון יותר, עם עליה של כמעט כפליים בסיכון לסרטן שד בכללותו, אם כי הסיכון היה גבוה פי 3 עם מוטאציות TP53.

גודל ההשפעה של 12 הגנים בהם התמקדו החוקרים היה דומה בין נשים אירופאיות ואסיאתיות. שוב, הסיכון לסרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן היה גבוה יותר מפי שתיים באלו עם מוטאציות ATM או CHEK2. בנוכחות מוטאציות BARD1, BRCA1, BRCA2, PALB2, RAD51C ו-RAD51D תועד סיכון גבוה יותר לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן, בהשוואה לסיכון למחלה חיובית לקולטנים לאסטרוגן.

ממצאים אלו עשויים לסייע בהנחיית בדיקות סקר, כמו גם גישות למניעת ממאירות באמצעות ניתוח או טיפול תרופתי, בהתאם להנחיות הארציות.

New Eng J Med. Published online January 20, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה