ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של Neurology, עולה כי נשים עם מיגרניות כרוניות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון ומסימפטומים גופניים כרונים חמורים אחרים.

החוקרים מצאו כי לנשים הסובלות מכאבי ראש כרוניים (יותר מ-15 כאבי ראש כל חודש) יש סיכון גבוה פי 4 לסבול מדיכאון בהשוואה לנשים עם כאבי ראש אפיזודיים (פחות מ-15 כאבי ראש בחודש). בנוסף, נשים בקבוצת כאבי הראש הכרוניים היו עתידות לדווח פי 3 יותר על דרגה גבוהה של סימפטומים הקשורים לכאבי ראש, כולל עייפות, בחילה, סחרחורת, כאב או בעיות בית קיום יחסי מין.

יתרה מכך, בקרב חולות, שאובחנו כסובלים ממיגרנה חמורה המטילה נכות, המחקר מראה כי הסבירות לדיכאון מג’ורי עולה פי 32 אם החולה גם מדווחת על סימפטומים גופניים חמורים.

למרות שהקשר בין מיגרנה ודיכאון כבר דווח במחקר קודם, זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון לבדוק את הקשר בין מיגרנה, דיכאון וסימפטומים סומאטיים.

הרבה נכתב על כאבי ראש כרוניים ודיכאון, אך לא הרבה נכתב על כאבי ראש כרוניים וסימפטומים סומאטיים. אם נוכל להבין איך שלושת אלה קשורים זה בזה פיזיולוגית, תהיה לנו תובנה גדולה יותר על דרך הטיפול בחולים אלה.

במחקר השתתפו 1032 נשים מ-6 קליניקות של כאבי ראש בארצות הברית 90% מהן אובחנו כסובלות ממיגרנות. מתוכן, 593 נבדקות דיווחו על כאבי ראש אפיזודיים ו-439 על כאבי ראש כרוניים. בין יוני 2003 ודצמבר 2004, הנבדקות השלימו שאלונים, שאספו מידע בנוגע לדמוגרפיה, גיל שבו התחילו כאבי הראש, נכות הקשורה לכאבי הראש, סימפטום סומאטי וחומרת דיכאון. לאחר מכן, החוקרים מדדו את הקשרים בין תדירות כאבי הראש ונכות הקשורה לכאבי הראש עם סימפטום סומאטי וחומרת דיכאון.

על פי התוצאות, 72% מאוכלוסיית המחקר דיווחו, שיש להם השפעה של כאבי ראש קשים, כאשר הפרופורציה הייתה גדולה יותר בקבוצת כאבי הראש הכרוניים 88% מול 60% בקבוצת כאבי הראש האפיזודיים.

באוכלוסיית המחקר, חומרת הסימפטום הסומאטי, שנמדדה על ידי שאלון PHQ-15 (Patient Health Questionnaire-15), דווחה על ידי משתתפי המחקר כגבוהה ב-31% מהמקרים, כבינונית ב-39% מהמקרים, כנמוכה ב-27% מהמקרים וכמינימאלית ב-4% מהמקרים.

מתוך 14 סימפטומים, שאינם כאבי ראש, ואשר נכללו בשאלוני PHQ-15, 11 היו יותר נפוצים בנבדקים עם כאבי ראש כרוניים ו-8 היו קשורים משמעותית עם כאבי ראש כרוניים. הסימפטומים הללו כללו : כאב בטן, כאב גב, סחרחורת, כאב או בעיות בעת קיום יחסי מין, עצירות, שלשול, בחילה, גזים, בעיות בעיכול, הרגשת עייפות, או הרגשה של אנרגיה נמוכה ובעיה בהירדמות.

Patient Health Questionnaire-9, אשר שימש להערכת דיכאון, הראה שכיחות של דיכאון מג’ורי עבור כל קבוצת המחקר של 18%. אך בהשוואה עם קבוצת כאבי הראש האפיזודיים, קבוצת כאבי הראש הכרוניים היו עתידים פי 4 יותר לדווח על סימפטומים של דיכאון מג’ורי וכמעט פי 2 יותר להציג סימפטומים של הפרעות דיכאוניות אחרות.

לדברי החוקרים לעיתים, סימפטומים של דיכאון או סימפטומים גופניים אחרים לא כל כך ברורים ולא צצים בעת הערכה כללית מהירה. במרפאות כאבי הראש, קרו הרבה פעמים, שבהן ברגע שמתחילים לדבר עם החולה הם עונים על הקריטריונים של דיכאון.

לסיכום, מחקרים בעתיד יכללו בדיקה של הקשר בין התעללות, בעיקר של התעללות בילדים ומיגרנות. יש ספרות מעניינת רבה המראה, שאירועים טראומתיים מוקדם בחיים יכולים לאפס את וסת הסטרס, כך שאם בעתיד האדם יחווה סטרסורים הוא עשוי יותר לפתח המון מבין מצבים כרוניים אלה, כולל מיגרנות.

בנוסף, החוקרים מתכוונים לבדוק אם יש הבדלים גנטיים בין חולים עם מיגרנות, סימפטומים סומאטיים חמורים ודיכאון מג’ורי. כלומר לבדוק אם פולימורפיזם בגנים של סרוטונין יכולים לגרום בחלק מהאנשים להיות רגישים יותר למצבים אלה.

Neurology. 2007;68:134-140

לידיעה במדסקייפ