Head and Neck Cancer

כיצד משפיע עישון על כאב בחולי סרטן? (מתוך Pain)

מאת איתמר גנמור

מממצאי מחקר חדש אשר פורסמו בכתב העת Pain בדצמבר 2010 עולה כי חולים הסובלים ממחלת הסרטן אשר המשיכו לעשן, למרות אבחנתם, חווים כאבים חזקים יותר מאשר חולי סרטן אשר הפסיקו לעשן או שמעולם לא עישנו. בנוסף, הכאב גם הפריע יותרלפעילותם היומיומית.

לדברי אחד החוקרים, מעשנים רבים, לאחר שהם מגלים כי חלו בסרטן, מרגישים כי העישון הוא אחת ההנאות היחידות שנשארו להם, והם מסרבים להפסיק לעשן. ממצאי המחקר מראים כי להפסקת העישון יש יתרונות ברורים. זהו נתון נוסף שניתן להיעזר בו כשמנסים לשכנע את החולים להפסיק לעשן.

המשכת העישון כבר נמצאה בעבר בקשר עם עלייה בסיכון לגידול ראשוני נוסף, לירידה ביעילות הטיפול, ולשרידות נמוכה יותר. כעת נמצא כי העישון יכול גם להחמיר את התסמינים הקשורים לסרטן ולתופעות הלוואי של הטיפול, כגון, כאב ועייפות. מכיוון שכ-75% מהחולים עם סרטן בשלבים מתקדמים מדווחים על כאב מתון עד קשה, זהו גורם משמעותי במהלך המחלה.

במחקר הנוכחי, בדקו החוקרים את הקשר בין רמות עישון ומספר תוצאים הקשורים לכאב במדגם של 224 חולים אשר עמדו להתחיל בטיפול כימותרפי למגוון סוגי סרטן, כולל שד, שחלה, ריאות, שלפוחית שתן, מעי גס, ראש-צוואר, אשכים, רחם, ערמונית, רקטו-אנאל, מזותליומה וסרקומה.

החולים היו חלק ממחקר גדול יותר אשר בחן את היעילות של שני סוגי התערבות- שליטה בסטרס ואימון גופני- לשיפור איכות החיים במהלך כימותרפיה. ל-10% מהחולים היתה מחלה בשלב 1, ל-26% שלב 2, ל-30% שלב 3, ול-34% שלב 4.

בכניסה למחקר החולים דיווחו בעצמם על כמות וסטאטוס העישון שלהם. חולים אשר דיווחו על עישון של יותר מ-100 סיגריות במהלך חייהם נחשבו כמעשנים. המעשנים סווגו לשתי קבוצות- “מעשנים שהפסיקו” (הפסיקו לעשן ולא עישנו בחודש שלפני המחקר), ו”עדיין מעשנים” (דיווחו שעישנו בחודש שלפני המחקר). חולים אשר הוגדרו כ”עדיין מעשנים” נשאלו גם כמה סיגריות ליום הם מעשנים כרגע.

החולים השתמשו בסרגל ה- Medical Outcomes Survey 36-item Short Form Body Pain לשם דירוג חומרת הכאב הגופני שהם מרגישים, לתפיסתם, בסולם של 1-6, כש-1 משמעו “ללא כאב”, ו-6 משמעו ה”כאבים חזקים מאוד”. את רמת ההשפעה של הכאב על שגרתם היומית העריכו החולים באמצעות סולם של 1-5, כש-1 משמעו “אינו משפיע כלל”, ו-5 משמעו “משפיע מאוד”. את מצוקתם דירגו החולים בעזרת Memorial Symptom Assessment Scale-Short Form שבו 0 משמעו “ללא מצוקה”, ו- 4 משמעו “מצוקה רבה”.

במחקר נמצא כי קבוצת החולים ש”עדיין מעשנים” דיווחו על כאבים חזקים יותר מאשר אלה שלא עישנו, ועל יותר הפרעה לשגרת החיים מאשר החולים שהפסיקו לעשן או שמעולם לא עישנו. בנוסף, נמצא כי יש יחס הפוך בין חומרת הכאב לבין מספר השנים שעברו מהפסקת העישון- ככל שעבר יותר זמן מההפסקה, כך חומרת הכאב הייתה פחותה יותר.

החוקרים הדגישו כי הממצאים מצביעים על קורלציה ולא על סיבתיות. יתר על כן, כיוון הסיבתיות אינו ברור. יכול להיות שהעישון הוא הגורם לכאב, אך יכול להיות שהכאב הוא הסיבה להמשכת העישון. למעשה, אותם חוקרים הדגימו במחקר אחר של חולים שאינם חולים בסרטן שהכאב הוא גורם עיקרי הדוחף לעישון.

ועדיין, לדעת החוקרים, על רופאים לומר למטופליהם שקיים מידע חדש אשר מעלה את האפשרות שאם יפסיקו לעשן, אולי יוקל להם מבחינת הכאב, למרות שאין ביטחון גמור בזה.

במאמר מערכת באותו הגליון נכתב כי ממצאי המחקר תואמים ממצאי מחקרים קודמים, ולכולם יש חשיבות גדולה מבחינת בריאות הציבור. לדבריהם, על רופאים לעשות יותר כדי לעזור למטופליהם להפסיק לעשן לאחר אבחון הסרטן.

בנוסף, נכתב כי מחקר נוסף דרוש על מנת להבין את הקשר בין ניקוטין לבין כאב, ושמחקר פרוספקטיבי שכזה חשוב להבנת כיוון הסיבתיות, להדגמת נזקי העישון, וכדי לקבוע את השפעת הפסקת העישון על חומרת הכאב של חולי סרטן.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה