במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מבוגרים במצב קריטי עם COVID-19, מתן נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי לא השפיע על הישרדות החולים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי ואירועי דמם מג’ורי בחולים במצב קריטי עם COVID-19 ולבחון את ההשפעה של מתן מוקדם של נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי על הישרדות החולים.
המחקר הרב-מרכזי כלל 3,239 מבוגרים במצב קריטי עם COVID-19 וקבעו את ההיארעות של תרומבואמבוליזם ורידי ואירועי דמם מג’ורי בתוך 14 ימים מאשפוז ליחידת טיפול נמרץ. הם השלימו סימולציה בה חולים סווגו לפי קבלת טיפול בנוגדי-קרישה במינון תרפואיטי או חולים שלא קיבלו טיפול זה במהלך היומיים הראשונים לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, במטרה לבחון את ההשפעה של מתן מוקדם של נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי על ההישרדות.
המחקר כלל מבוגרים עם COVID-19 אשר אושפזו ביחידות טיפול נמרץ ב-67 בתי חולים ברחבי ארצות הברית. מבין 3,239 משתתפים שנכללו במחקר (גיל חציוני של 61 שנים, 64.5% גברים), 204 חולים פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי (6.3%) ו-90 חולים (2.8%) אובחנו עם אירוע דמם מג’ורי.
גורמים מנבאים בלתי-תלויים של תרומבואמבוליזם ורידי כללו מין זכר ורמות D-Dimer גבוהות בעת האשפוז ליחידת טיפול נמרץ.
מבין 2,809 חולים שנכללו בסימולציה שערכו החוקרים, 384 (11.9%) קיבלו טיפול מוקדם בנוגדי-קרישה במינון תרפואיטי. מניתוח הנתונים עלה כי לאורך חציון מעקב של 27 ימים, חולים שקיבלו בשלב מוקדם נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי היו בסיכון דומה לתמותה בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים עם מחלה חמורה על-רקע COVID-19, מתן מוקדם של נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי לא הוביל לשיפור הישרדותי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!