מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון לכאבי ראש ממושכים לאחר-חבלה, כולל היסטוריה של תסמינים פסיכולוגיים או שימוש יתר בתרופות, תחלואה חדשה על-רקע הורמון פארא תירואיד והיסטוריה של מיגרנה.
החוקרים התבססו על מדגם Stanford Research Respiratory Cohort Discovery וזיהו 150 חולים עם כאב ראש אקוטי לאחר-חבלה (משך ממוצע של 0.7 חודשים) ומספר דומה של חולים עם כאב ממושך לאחר-חבלה (משך ממוצע של 24 חודשים). גורמים קליניים שנקשרו עם הסיכון לכאב ראש ממושך כללו היסטוריה של מיגרנה (סיכון יחסי של 2.4, p<0.0001), חבלת ראש קודמת (יחס סיכויים של 5.8, p<0.0001), שימוש יתר בתרופות (סיכון יחסי של 2.6, p<0.0001), היסטוריה של הפרעה פסיכולוגית (יחס סיכויים של 5, p<0.0001) ותחלואה חדשה על-רקע כאב ראש לאחר-חבלה, דוגמת ורטיגו או הפרעת דחק בתר-חבלתית (סיכון יחסי של 9.8, p<0.0001).
החוקרים גם זיהו ארבע תת-קטגוריות של חולים עם כאב ראש ממושך לאחר-חבלה, כל אחת עם גורמי סיכון ומאפיינים קליניים שונים. מוקדם מדי להתבסס על מאפיינים אלו בכדי לקבוע המלצות קליניות, אך הם מקווים כי מחקרים נוספים יסייעו בהבנה טובה יותר של הנושא.
לדברי החוקרים, במטופלים לאחר חבלת ראש קל מאוד לקבוע כי זו הסיבה לכאבי הראש שהם. חולים אלו לעיתים קרובות מטופלים ע”י רופאים בחדרי מיון או רופאים ראשונים ללא ניסיון רב בכאב ראש לאחר-חבלה והדבר עלול להוביל להשלכות שליליות וקובעים בטעות כי מקורו הכאב הוא בשבר בגולגולת, שכן מדובר בגישת טיפול שונה מאוד בין הגורמים השונים לכאבי הראש.
מתוך כנס ה-AHS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!