חדשות

סדרת מקרים מישראל: חיסון כנגד קורונה של חברת פייזר עלול להעלות את הסיכון לשלבקת חוגרת (Rheumatology)

23/04/2021

 

התפתחות שלבקת חוגרת לאחר חיסון כנגד נגיף הקורונה תוארה בשישה חולים עם מחלה אוטואימונית/דלקתית ברקע ובעקבות סדרת המקרים שנערכה ע"י ד"ר ויקטוריה פורר ושותפיה מבית החולים איכילוב, עולה האפשרות כי רה-אקטיבציה של הרפס זוסטר הינה תופעת לוואי אפשרית נוספת הקשורה עם החיסון של חברת פייזר.

 

מטרת החוקרים הייתה להעלות את המודעות לרה-אקטיבציה של הרפס זוסטר לאחר חיסון כנגד קורונה של חברת פייזר בחולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ואוטואימוניות. הבטיחות של חיסון כנגד קורונה של חברת פייזר נבחנה במחקר תצפיתי שכלל רק מעקב אחר אירועים חריגים לאחר החיסון ב-491 חולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ואוטואימוניות ו-99 ביקורות.

 

בשני מרכזים בישראל תועדו שישה מקרים (1.2%) של הרפס זוסטר שהתפתח זמן קצר לאחר קבלת החיסון כנגד קורונה של חברת פייזר בחולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ואוטואימוניות, דוגמת דלקת מפרקים שגרונית, כאשר בזרוע הביקורת לא תועדו מקרים דומים.

 

ששת המקרים של שלבקת חוגרת תועדו בנשים (גיל ממוצע של 49 שנים) עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ואוטואימוניות יציבות: דלקת מפרקים שגרונית (4 נשים), תסמונת שיוגרן (חולה אחת) ומחל רקמת חיבור לא-ממוינת (חולה אחת). כל הנשים פיתחו שלבקת חוגרת לראשונה בחייהן בתוך זמן קצר  מקבלת מנת החיסון הראשונה (5 מקרים) או לאחר מנת החיסון השניה (מקרה אחד).

 

במרבית המקרים, הזיהום בהרפס זוסטר היה בדרגה קלה, למעט מקרה אחד של מעורבות עינית של הזיהום, ללא מעורבות של הקרנית, בחולה עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלה ב-Tofacitinib.

 

לא תועדו מקרים של הרפס זוסטר מפושט או נוירלגיה פוסט-הרפטית.

 

כל החולות, למעט אחת, קיבלו טיפול אנטי-ויראלי עם נסיגה של תסמינים הקשורים בהרפס זוסטר בתוך עד שישה שבועות.חמש נשים השלימו את מנת החיסון השניה ולא פיתחו אירועים חריגים אחרים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מחקרים אפידמיולוגים אודות הבטיחות של חיסון רנ"א שליח כנגד נגיף הקורונה בחולים עם מחלות ריאומטיות דלקתיות ואוטואימוניות במטרה להבין את הקשר בין החיסון והסיכוי להתפתחות שלבקת חוגרת.

 

Rheumatology 2021

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני