ממטה-אנליזה של נתונים אודות למעלה מ-25,000 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם תומכני מתכת ערומים ודור ראשון ושני של תומכנים מצופי-תרופה עולה כי אירועים חריגים על-רקע התומכן תועדו בשיעור של כ-2% בשנה לאחר 1-5 שנים מהפרוצדורה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסברה הרווחת היא כי מרבית האירועים החריגים המג’וריים על-רקע תומכן לאחר התערבות כלילית מילעורית מופיעים במהלך השנה הראשונה. לאור זאת, אין נתונים רבים בספרות הרפואית אודות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים על-רקע תומכן לאחר למעלה משנה מההתערבות הכלילית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השכיחות ואת הגורמים המנבאים אירועים חריגים על-רקע תומכן בשלב מאוחר מאוד או סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לפי סוג התומכן.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים מ-19 מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים להערכת תומכני מתכת. סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בשלב מאוחר מאוד הוגדרו כמשלב של תמותה לבבית, אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה וכישלון נגע מטרה (תמותה לבבית, אוטם לבבי על-רקע כלי מטרה, או רה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה) נבחנו בתוך שנה ובין 1-5 שנים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם תומכני מתכת ערומים, דור ראשון של תומכנים משחררי-תרופה ודור שני של תומכים משחררי-תרופה.
מבין 25,032 משתתפים, ב-3,718 הושתלו תומכני מתכת ערומים, ב-7,934 הושתלו תומכנים מהדור הראשון של תומכנים משחררי-תרופה וב-13,380 הושתלו תומכנים מהדור השני של תומכנים משחררי-תרופה.
שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים בתוך שנה אחת מההתערבות הכלילית ירדו באופן פרוגרסיבי לאחר השתלת תומכן מתכת ערום לעומת תומכן מצופה תרופה מדור ראשון, לעומת תומכן מצופה תרופה מדור שני (17.9% לעומת 8.2% לעומת 5.1%, בהתאמה, p<0.0001).
לאחר 1-5 שנים מההתערבות הכלילית, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בשלב מאוחר מאוד תועדו ב-9.4% מהחולים, כולל תמותה לבבית (2.9%), אוטם לבבי (3.1%) ורה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה (5.1%). סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בשלב מאוחר מאוד תועדו ב-9.7% מהחולים בהם הושתלו תומכני מתכת ערומים, 11.0% מאלו בהם הושתל תומכן מצופה-תרופה מדור ראשון ו-8.3% מאלו בהם הושתל תומכן מצופה תרופה מדור שני (p<0.0001), עם עליה ליניארית בשיעור הסיבוכים מהשנה הראשונה לחמישית. ממצאים דומים תועדו בהערכת כישלון נגע מטרה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר הנוכחי עולה כי אירועים חריגים על-רקע שימוש בתומכן כלילי מופיעים עם כל סוגי התומכנים גם לאחר 1-5 שנים מהתערבות כלילית מילעורית בשיעור של 2% בשנה. הם קוראים לפתח גישות חדשות לשיפור התוצאות ארוכות הטווח לאחר התערבות כלילית מילעורית.
J Am Coll Cardiol. 2020;75:590-604
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!