מעדויות חדשות שפורסמו בכתב העת Journal of Bone Mineral and Research עולה כי טיפול ב- Romosozumab (אבניטי) מוביל לשיפור גדול יותר מ-Alendronate (פוסאלאן) במדדי מסת עצם וחוזק עצם בנשים לאחר-מנופאוזה.
מחקר ARCH הראה כי טיפול במשך שנה אחת ב- Romosozumab ולאחריו Alendronate הוביל לשיפור גדול יותר בצפיפות העצם האזורית וירידה גדולה יותר בסיכון לשברים, בהשוואה לטיפול ב-Alendronate בלבד. קיימת קורלציה בין צפיפות העצם האזורית ובין חוזק העצם, אך אינה מספקת מידע מלא על חוזק העצם.
החוקרים השלימו בדיקת QCT (Quantitative Computed Tomography) ו-FEA (Finite Element Analysis) להערכת שינויים בנפח צפיפות העצם בעמוד-שדרה מותני, נפח העצם, תכולת מינראלים בעצם וחוזק העצם עם Romosozumab לעומת Alendronate בתת-קבוצה של נשים ממחקר ARCH.
במחקר ARCH, 4,093 נשי לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס חמורה קיבלו פעם בחודש זריקה תת-עורית של Romosozumab במינון 210 מ”ג, או טיפול פומי שבועי ב-Alendronate במינון 70 מ”ג, למשך שנה אחת, לאחריו ניתן טיפול בתווית-פתוחה ב-Alendronate במינון 70 מ”ג למשך לפחות 12 חודשים. מבין אלו, 90 נשים (49 מזרוע הטיפול ב- Romosozumab ו-41 נשים מזרוע הטיפול ב-Alendronate) לקחו חלק בתת-מחקר הנוכחי עם הדמיית QCT/FEA.
בדיקת QCT בוצעו בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו-24 ודשים להערכת שינויים במדדי עצם שונים.
בהשוואה ל-Alendronate, הטיפול ב- Romosozumab הוביל לשיפור גדול יותר בנפח צפיפות עצם ותכולת עצם טרבקולרית, קורטיקאלית ואינטגראלית לאחר 6 ו-12 חודשים, כאשר היתרון נותר לאחר מעבר ל-Alendronate לשנה נוספת. שיפורים אלו לוו בעליה גדולה יותר משמעותית בחוזק העצם לפי FEA (p<0.001 בכל נקודות הזמן).
עיקר יצירת עצם חדשה תואר במדור הקורטיקאלי, כאשר עם Romosozumab תועדה עליה אבסולוטית גדולה יותר בתכולת המינראלים של העצם, בהשוואה ל-Alendronate (p<0.001 בכל נקודות הזמן).
לסיכום, טיפול ב- Romosozumab הוביל לשיפור משמעותי במדדי מסת וחוזק העצם בעמוד-שדרה מותני, בהשוואה ל-Alendronate. ממצאי המחקר תומכים בירידה גדולה יותר בסיכון לשברי חוליות עם טיפול ב- Romosozumab לעומת Alendronate במחקר ARCH ומספקים מידע אודות הגורמים המבניים העומדים בבסיס ההבדלים הללו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!