במהלך חודשים מאינובמבר 2021 משרד הבריאות ערך מדידה רביעית של סקר חווית המטופל במחלקות לרפואה דחופה מיון (מלר”דים). סקר חווית המטופל במלר”דים מבוצע אחת לשנתיים מאז 2015, כחלק מתכנית לאומית ענפה של סקרי חווית המטופל שאגף השירות של המשרד מוביל.

בסקר השתתפו מטופלים שביקרו במחלקות לרפואה דחופה (חדר מיון) ושוחררו או עברו לאשפוז במחלקות. נדגמו כל סוגי המיונים, פרט למיון קורונה, מיון פסיכיאטרי, מיון נשים ומיון יולדות. מדובר במדידה ראשונה מאז פרוץ מגפת קורונה.

המלר”ד, בהיותו שער כניסה לבית חולים, הוא סביבה טיפולית בעלת קשיים ייחודיים אובייקטיבים. המטופל מגיע כואב, מודאג וחסר אונים, ונכנס לסביבה המתאפיינת בעומס רב, חוסר ודאות וזמני המתנה ממושכים. כמענה לקשיים הקיימים במלר”ד, קידם משרד הבריאות לפני פרוץ המגפה, תוכנית לאומית רחבה ומקיפה לשיפור איכות הטיפול וחווית המטופל במלר”דים. התכנית כללה טיפול בחלופות הפניה למלר”ד, שיפור תהליכי תפעול, פתרונות טכנולוגיים, קביעת סטנדרטים, הוספת כוח אדם והטמעת תפקידים חדשים (כגון: עוזרי רופא ומנהלני תפעול), שיפור תשתיות פיזיות ועוד.

כחלק מתוכנית רחבה זו נבנתה תכנית ייעודית להתערבות לאומית לשיפור חווית המטופל והמטפל במלר”דים . תכנית לאומית זו היא ראשונה מסוגה בעולם. לצורך יישום מטרה זו, פותחה הכשרה ייעודית וייחודית, עם התאמות למלר”די מבוגרים ולמלר”די ילדים, הכוללת ארגז כלים הנדרש לשיפור חווית המטופל והמטפל במלר”ד וכוללת נושאים שונים בתחום מיומנויות תקשורת בין מטפל למטופל, כלים להתמודדות עם לחץ ושחיקת מטפלים, תיאום ושיתוף פעולה בין הצוות, רצף הטיפול, מתן מידע ועוד. במהלך שלוש שנים (בין 2016-2019) מובילי שינוי מכל המלר”דים ברחבי הארץ השתתפו בהכשרה.

בסקר שנערך בין החודשים מאי-נובמבר 2021 , רואיינו ברמה ארצית קרוב ל 8,000 מטופלים מ-29 בתי חולים כלליים ברחבי הארץ. בכל בית חולים רואיינו מטופלים גם ממיוני מבוגרים וממיון ילדים (במקרה של קטינים הריאיון בוצע מול אחד ההורים המלווים). הריאיון בוצע בשפה המועדפת על המרואיין  (עברית, רוסית, ערבית או אנגלית). המשיבים רואיינו עד שבועיים ממועד הביקור במיון (בתנאי שכבר לא היו מאושפזים במחלקות). אחוז ההיענות עמד על 58%.

על מנת שממצאי הסקר ייצגו את כלל המטופלים המגיעים לחדרי מיון  בבית חולים ברחבי הארץ באופן נכון, נערך שקלול המשקף את היחס שבין היקף המופעים בפועל בכל אחד מבתי חולים לבין כמות השאלונים  שנאספו  מכל בית חולים. כמו כן, בוצע גם שקלול עבור כל בית חולים לפי סוג המיון (מיון כללי או מיון ילדים)  ויום ההגעה למיון (יום א’ /ימי חול – ימים ב’ ה’ / סוף שבוע – שישי שבת).

השאלון הכיל מעל 40 שאלות מעולמות תוכן שונים (יחס, מתן מידע, רצף טיפול, תפיסת זמני המתנה במיון, תנאים סביבתיים ועוד). לצורך ניתוח והצגת הנתונים נבנו מדדים רוחביים למספר פריטים בשאלון (היו גם פריטים שלא נכללו בשום מדד). המדדים נבנו ללא חלוקה לסקטורים מקצועיים, עפ”י חוזר המנכ”ל לקידום חווית המטופל במערכת הבריאות). כל מדד חושב כממוצע של אחוז המטופלים המרוצים (2 TOP) בקרב בעלי הדעה בכל אחת מהשאלות הרלוונטיות.

מאפייני המדגם[1]: כחמישית דוברי ערבית ו-4% דוברי רוסית כשפה עיקרית, 53% גברים, הגיל החציוני (בקרב מטופלים בגירים) 49, חמישית מהמטופלים אושפזו במחלקות לאחר הטיפול במיון,29% סובלים ממחלות כרוניות. 16% הגיעו לחדר מיון עם אמבולנס.
בהשוואה למדידות הקודמות, נשמרת מגמת שיפור שהושגה בסקר של 2017, לאחר תחילת הפעלת תכנית התערבות לאומית.  

שני שליש מהמטופלים דירגו את שביעות הרצון הכללית שלהם מהטיפול במיון בציונים 8-10, 69%  מוכנים להמליץ על המיון בו ביקרו. 77% הרגישו מטופלים בידיים טובות.
ברמה הארצית נשמר השיפור שהושג במדדים של יחס וכבוד למטופל (84%), מידע ובהירות הסברים (79%) ורצף טיפולי (77%).  28% מהמטופלים עדיין אינם מרוצים מזמני המתנה במיון.

74% סבורים כי קיבלו מענה לבעיה בגינה הגיעו למלר”ד[2] ( זהה למדידה הקודמת). 
בהשוואה בין סוגי המלר”דים,  מלר”די הילדים ממשיכים לקבל ציונים גבוהים יותר, אם כי במלר”די ילדים חלה ירידה מאז הסקר הקודם. הירידות המשמעותיות במלרדי ילדים באות לידי ביטוי בפרמטרים של זמני המתנה במיון (במיוחד זמן המתנה עד ההעברה למח’ אשפוז), הבנת השלבים בתהליך, תחושה כי המקום מתנהל בצורה מסודרת ויכולת לקבל מענה לשאלות ללא צורך להתאמץ.

יש לזכור כי בחלק מתקופת הסקר (חודשים יוני-יולי 2021) מלרדי ילדים חוו עומסים אדירים בשל התפרצות חריגה של תחלואת ילדים, דווקא בתקופה רגועה בדרך כלל בבתי חולים לילדים. ילדים שלאחר תקופה ארוכה של סגר ובידודים לא נחשפו לילדים אחרים, העלו חום וסבלו מקשי נשימה.

לממצאי מלר”ד 2021 לחצו כאן בבקשה

בברכה,

ענת דניאלי לב, דוברת משרד הבריאות