מאת נעה גנזבורג, Bsc
בניתוח שניוני של סקר הבריאות הלאומי מ-2015 (National Health Interview Survey 2015) חוקרים מג’ורג’יה שבארה”ב מצאו כי צ’יפס מטוגן, במיוחד, הוא מזון הנצרך בשכיחות גבוהה על ידי משתתפים הסובלים מ-IBD. המשתתפים הללו גם שתו יותר עוגיות וגבינות ושתו פחות מיצים טבעיים (100% פירות) בהשוואה לאוכלוסיה שלא סבלה מהמחלה. יחס הסיכויים לאבחנה עם IBD היה גבוה יותר בצורה מובהקת במשתתפים שהצהירו על צריכה של צ’יפס (OR 1.60, 95% CI 1.14-2.25) ומשקאות אנרגיה (OR 1.46, 95% CI 1.07-1.97). מזונות כמו פופקורן וחלב הראו יחס הפוך (OR 0.73, 95% CI 0.54-0.97 ו-OR 0.70, 95% CI 0.49-0.99, בהתאמה).
החוקרים מציעים כי צריכה של מזונות מהירים כאלו עשויה להוות גורם תורם לשכיחות של IBD באוכלוסיה בארצות הברית. ההבנה של תפקידה של צריכת מזון מסוג זה על הסיכון או השכיחות של IBD עשויה לשפר את ההבנה והזיהוי של גורמים סביבתיים נוספים: מיקום באזור שנחשב “מדבר תזונתי”, הכנת מזון מעובד, או צריכת רכיבים ביואקטיביים שיכולים לייצר דלקת ביחידים וההשפעה שלהם על הסבירות לחלות ב-IBD. החוקרים מצאו גם כי במשתתפים ששתו משקאות תוססים בחודש שקדם למחקר היו בסיכון של פי 1.14 להיות מאובחנים ב-IBD. בנוסף, יותר אנשים שעישנו, או עודנם מעשנים היו בקבוצת מאובחני המחלה בהשוואה לאוכלסיה ללא IBD. החוקרים מצאו גם כי בחולי IBD בקבוצת המחקר היתה היסטוריה של שתיינות בהשוואה לקבוצה ללא המחלה (25.8% לעומת 14.06% בהתאמה). החוקרים כותבים כי השינוי בהתנהלות בריאותית היתה גדולה יותר בקבוצה שסבלה מהמחלה לאורך זמן, בהשוואה לקבוצה ללא IBD. החוקרים מעוניינים להכנס לעובי הקורה בנוגע להשפעה של מזונות על חסינות המעי על ידי דיסרגולציה של התבטאות גנים ופעילות של המיקרוביוטה- בנסיון להבין את ההשפעה המתווכת של אופן הכנת ועיבוד המזון.
אחת המגבלות עליה מעידים החוקרים היא שהמחקר לא תוכנן עם שאלות ספציפיות לסימפטומים או מצבים של IBD, כך שאין אפשרות להבחין בנתונים שנאספו בין מצבי קוליטיס כיבית למחלת קרון, למשל. בנוסף, הם כותבים כי הסקר לא כלל שאלות על מהו משך המחלה ואופיה, או על ההשפעה של האבחנה על שינויים בהרגלי האכילה או הבריאות של המשתתפים.
בסקירת המחקר במדפייג’ טודיי, מגיבים רופאים למחקר בטענה שעל אף שמדובר בתמונה מעניינת של הרגלי תזונה בחולי IBD, מדובר במחקר שהתבסס על דיווח עצמי של אבחנת המחלה, ושל צריכת המזון, וכי לא מדווחים הסימפטומים מהם סובלים החולים. יש להזהר לא להסיק מצריכת המזון על קשר נסיבתי להופעה של המחלה- מאחר שבאותה המידה הקשר יכול להיות רוורסבילי. נראה שמדובר בתמונת מצב לאחר אבחון המחלה- ולכן יתכן שהתזונה בחולים הללו השתנתה לאחריה ובגללה ולאו דווקא הובילה להתפתחותה.
https://www.medpagetoday.com/gastroenterology/inflammatoryboweldisease/86213
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!