IBS

פרופ’ דני זיידמן על המחקר שמצא קשר בין שימוש בגלולות נגד היריון לעלייה בזיהומים: נמצא קשר אך לא בהכרח סיבתיות ולכן איני יכול להסכים למסקנות הקוראות להימנע משימוש בגלולות בנשים בסיכון גבוה לזיהומים

לאחרונה דיווחנו על המחקר המטריד הזה האם גלולות למניעת היריון מעלות את הסיכון לזיהומים? (Br J Clin Pharmacol) ובשל החשיבות של הנושא ביקשנו לקבל את ההתייחסות והפרשנות של פרופ’ דני זיידמן , יו”ר הוועדה המדעית של החברה לאמצעי מניעה, לממצאי ומסקנות המחקר. בראיון מציג פרופ’ זיידמן את הסתייגויותיו מהמסקנות, ומציע סיבות אחרות לקשר הסטטיסטי שמצאו החוקרים. מכל מקום המסר העיקרי שלו הוא שאפשר להרגיע מטופלות ובודאי שאין מקום להפסקת שימוש בגלולות ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    בדיקות רפואיות מעידות על הדבקה בוירוסים, חיידקים עמידים וטפילים בחטופים והחטופות שחזרו משבי החמאס ואצל חיילים השבים מלחימה בעזה. לפי מומחים לבריאות הציבור, המצב הבריאותי החמור בעזה מהווה כר פורה להתפתחות של מחלות זיהומיות ומגפות, והשפעות אלה יורגשו גם בישראל בתוך שבועות

  • טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    Pneumocystis jirovecii הוא פתוגן פטרייתי אופורטוניסטי הגורם לדלקת ריאות מסכנת חיים בחולים מדוכאי חיסון. חולים עם (PCP) pneumocystis pneumonia בדרך כלל מתייצגים עם חום, שיעול לא פרודוקטיבי, קוצר נשימה והיפוקסמיה, וכן עם אטימות בצורת  ground glass דו צדדית מפושטת בהדמיית בית החזה. אפשר למנוע pneumocystis pneumonia  על ידי הפחתת דיכוי חיסוני עם טיפול ב- כימופרופילקסיס, כאשר […]

  • כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    על מנת לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות, חשוב לדעת היכן מתרחשים מקרי הדבקה בעמידויות אלו והיכן שיעורי ההדבקה עולים. על ידי ניטור עמידות בטיפול באוכלוסיות חולים ברחבי העולם, ניתן לזהות את הזנים העמידים, ולטפל בהתפשטותם לאחר מכן. עד כה, מעקב אחר העמידויות האנטי-מיקרוביאליות היה בעיקר באחריותן של הממשלות. עם זאת, גם לחברות התרופות יש תרומה […]

  • מאפיינים מולקולריים ודרכי הדבקה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי חולים בישראל (J Antimicrob Chemother.)

    מאפיינים מולקולריים ודרכי הדבקה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי חולים בישראל (J Antimicrob Chemother.)

    מחקר חדש הדגים את המאפיינים מולקולריים ודרכי ההדבקה  של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי החולים בישראל. מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-Journal of Antimicrobial Chemotherapy הראה כי מבנה האוכלסייה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי החולים בישראל הינו מורכב ומגוון. Enterobacterales המייצרים NDM מהווים 34.9% ממקרי ה-Enterobacterales החדשים המייצרים קרבפנמז (Carbapenemase) בבתי החולים בישראל. מטרות המחקר היו לאפיין […]

  • חשיפה לתרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויה להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה (Antibiotics (Basel))

    חשיפה לתרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויה להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה (Antibiotics (Basel))

    מחקר ישראלי חדש הדגים כי תרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויות להעלות את הסיכון להדבקה ב-Enterobacteriaceae עמידים לאנטיביוטיקה במספר מנגנונים מחקר חדש שפורסם ב-Antibiotics (Basel), ובוצע על ידי צוות חוקרים ישראלים, הראה כי תרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויות להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה במספר מנגנונים. אם ממצאי המחקר יאושררו במחקרים נוספים, ממצאים אלה עשויים לסייע בניבוי […]

  • ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל וההשפעה המשמעותית של אשפוזי הקורונה (Emerg Infect Dis.)

    ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל וההשפעה המשמעותית של אשפוזי הקורונה (Emerg Infect Dis.)

     מחקר ישראלי חדש בחן את ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל והראה כי אשפוזי ה-COVID-19 היוו גורם משמועתי להתפשטות הזיהומים מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-Emerging Infectious Diseases בחן את ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל והראה כי אשפוזי ה-COVID-19 היוו גורם משמועתי להתפשטות הזיהומים. המחקר בחן את מקרי הקנדידה אוריס (C. Auris) במספר […]

  • לגרום לתולעת להסתובב - מאמר מערכת (CME, N Engl J Med)

    לגרום לתולעת להסתובב - מאמר מערכת (CME, N Engl J Med)

    בגיליון זה של כתב העת, המחברים מתארים את השימוש בתרופה אנטי-טפילית חדשה, emodepside, עבור שתיים מתוך שלוש התולעים העיקריות המועברים לאדם ולחיות מהקרקע: תולעת השוט (Trichuris trichiura), ותולעת הקרס (hookworm). למרות שישנן תרופות יעילות ביותר לטיפול בכמה זיהומים של תולעים, תולעת השוט מגיבה בצורה גרועה לטיפולים הנוכחיים. הטיפול באמודפסייד (Emodepside) נראה יעיל נגד תולעי שוט […]

  • לשון לבנה בגלל סטומטיטיס אורמית כסימן למחלת כליות מתקדמת (Pediatrics, CME)

    לשון לבנה בגלל סטומטיטיס אורמית כסימן למחלת כליות מתקדמת (Pediatrics, CME)

    מקרה קליני נער בן 16, אשר היה מחוסן באופן מלא, בלי עבר רפואי ידוע, התייצב בפני רופא שיניים כ-6 שבועות לפני אשפוזו בבית החולים, עם תלונה של לשון גדולה ולבנה. לאחר מכן הופנה המטופל לרופא מטפל ראשוני, שרשם לו שטיפת פה אנטי פטרייתית באבחנה משוערת לקנדידה אוראלית. לאור ההתייצגות יוצאת הדופן, הוא הופנה גם לרופא […]

  • מהו המועד הטוב ביותר להכנסת התקן תוך-רחמי לאחר-לידה? (Obstet & Gynecol)

    מהו המועד הטוב ביותר להכנסת התקן תוך-רחמי לאחר-לידה? (Obstet & Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכנסת התקן תוך-רחמי לאחר 6-14 שבועות מהלידה הינה נקודת הזמן המשתלמת ביותר מבחינת מאזן עלות-תועלת, למרות סיכון מוגבר להתנקבות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכנסת התקן תוך-רחמי לאחר-לידה מהווה אמצעי מניעה יעילה להפחתת שיעור הריונות לא-מתוכננים ומרווחים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה