הרצאות מצגות

סיקור וידאו/מולטימדיה של הרצאות נבחרות מתוך הכנס השני של Cardio Femm : צעד נוסף וחשוב להעלאת המודעות למחלות לב בנשים

16/07/2015

אנו מתכבדים להזמינכם לסיקור וידאו/מולטימדיה של הכנס השני של Cardio Femm שהתקיים בסוף השבוע (18 – 20 ליוני) במלון דן קיסריה, שנועד ליצור שיתוף פעולה אינטר-דיסיפלינרי סביב מחלות לב בקרב נשים.

בתמונה :  מימין לשמאל ד"ר דנה צפת – מרפאת לב האשה הדסה עין כרם, ד"ר בלה קויפמן – מרפאת לב האשה , איכילוב, ד"ר אביטל פורטר – מרפאת לב האשה, בלינסון

בין היתר , הציגה בכנס  ד"ר דנה צפת לראשונה מימצאים של סקר טלפוני שערכה, באמצעות  המרכז לבריאות לב האישה, ע"ש לינדה ג’וי פולין, הדסה עין-כרם, בראשו היא עומדת.

הסקר נועד לבחון מודעות של נשים ישראליות לעובדה, כי מחלות לב מהוות גורם המוות מספר אחד בקרב נשים בעולם המודרני. בעולם, אחד מכל שלושה מקרי מוות של נשים נגרם כתוצאה ממחלת לב.

במסגרת הסקר נשאלו הנשים שתי שאלות מרכזיות. האחת – מהם לדעתן גורמי המוות העיקריים בקרב נשים. השאלה השנייה בחנה את מודעותן של הנשים לתסמינים של התקף לב.

34% בלבד מהנשים היהודיות – חילוניות וחרדיות – השיבו נכונה לשאלה 'מהו גורם התמותה המרכזי בקרב נשים'. רק 25.9% נשים ערביות היו מודעות לסיבת המוות העיקרית בקרב נשים למרות ששיעור התחלואה בקרב נשים ערביות גדול ב-57% ממספר הנשים היהודיות שלוקות בליבן.

כשנתבקשו הנסקרות למנות סימנים נשיים העלולים להעיד על התקף לב, 65.9% מכלל הנשים הערביות והיהודיות השיבו כי כאבים בחזה, לחץ בחזה או כאבים בזרועות, בכתפיים או בצוואר הינם סימני אזהרה להתקף לב אצל נשים.

במענה לשאלה כיצד יפעלו במידה שיחושו באחד או יותר מהתסמינים העלולים להעיד על התקף לבבי, 54% מכלל הנשים החילוניות והחרדיות ענו כי יתקשרו לאמבולנס. לעומתן, רק 20.6% מקרב הנשים הערביות העידו על עצמן שיפנו להזמין אמבולנס. לעומת זה, בהתייחס לשאלה 'כיצד תפעלי אם אישה אחרת תלקה בסימני אזהרה אלו'? 74.5% מהנשים החילוניות העידו על עצמן כי יזעיקו אמבולנס, 89.2% מהחרדיות ו-56.4% מן הערביות.

"נתונים אלו מדאיגים במיוחד נוכח העובדה, כי מידי שנה מתות בעולם 8.6 מיליון נשים ממחלות לב, ובישראל מעל לחמשת אלפים וחמש מאות נשים", אמרה ד"ר צפת בכנס, במושב השני שעניינו: מחלת הלב הנשית. "המימצאים שלנו דומים לאלו שנמצאו בסקר דומה שנעשה בארה"ב ב- 1997. בעקבות הקמפיין המפורסם Go Red   שנועד להגביר מודעות למחלות לב בקרב נשים, ב- 2012 חל שיפור ניכר במודעות. תקוותינו כי גם בישראל יקרה אותו הדבר, באמצעות הפעילות של מרפאת לב האישה ופעולות נוספות שאנו יוזמים."

ד"ר אביטל פורטר, מנהלת מחלקת לב-ביניים ומרפאת לב האישה בבלינסון:  "חשוב לנו מאד כי משרד הבריאות יתמוך בנו ויתן לנו רוח גבית במהלך שהתחלנו – שלושת מרפאות לב האישה הפעילות בישראל  באיכילוב, הדסה ובלינסון – להגביר את המודעות למחלות לב בקרב נשים כגורם תמותה מס' 1. מודעות זו יש להעלות בקרב ציבור הרופאים, ציבור הנשים והציבור כולו. מעבר לכנסים חשובים אלה שיזמתי זו הפעם השניה, הפעילות הענפה בקהילה שמובילה מרפאת לב האישה בהדסה ועוד - אני קוראת לשינוי הסילבוסים בבתי הספר לרפואה ולסיעוד, אם דרך עדכון והכשרה של רופאי משפחה, רופאי נשים, פסיכולוגים,  פסיכיאטרים ואחרים. הייתי גם שמחה אם בכל מרכז רפואי בארץ היתה פועלת מרפאת לב האישה, על בסיס יומי, וכי גניקולוגים וקרדיולוגים ילמדו לשלב ידיים בנושא."  

המושב הראשון שפתח את הכנס  עסק בנושא: הריון בגיל המבוגר ומחלות לב.

במושב שעורר דיון סוער ועורר עניין רב בקרב למעלה מ- 200 אורחי הכנס, אמר  פרופ' מיכאל גליקסון,  יו"ר האיגוד הקרדיולוגי: "10% מבין הקרדיולוגים הן נשים ורק בודדות הגיעו לעמדות ניהול והובלה אקדמית. לאור העובדה שלמעלה מ-  50% אחוז מן הסטודנטים לרפואה הן נשים אנו מבינים כי ההתמחות בקרדיולוגיה אינה אטרקטיבית או נגישה לנשים. אני קורא מעל במה זו להנגיש את התחום גם לרופאות." גם פרופ' איתן לוננפלד, יו"ר האיגוד הגניקולוגי ברך והחמיא לד"ר אביטל פורטר, יוזמת ויו"ר הכנס על יצירת הזמנה לשיתוף פעולה פורה בין קרדיולוגים לגניקולוגים ולרופאים מדיסיפלינות נוספות סביב הנושא של בריאות לב האישה.

ד"ר אלי גוטרמן, מנהל שירות הריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה, שירותי בריאות כללית,  כיצד במהלך ההריון השינויים במערכת הקרדיו-וסקולרית מאד מרשימים וכי תפוקת הלב היא פי 2 מאישה שאינה הרה. "התחלואה והתמותה עולות ביחס ישיר לגיל האישה. יחד עם זה, ב- 2013 נרשמו בישראל כ- 500 לידות לנשים בגילאי 41 עד 45." גם ד"ר אביטל פורטר, יו"ר הכנס אמרה כי נשים ורופאים צריכים לשאול את עצמם מה המחיר של הריון בגיל מבוגר בקרב נשים חולות לב? "לעיתים יש קושי באבחון בעיות לב בקרב נשים בהריון כי להריון בגיל מבוגר, מתלווים שלל סימפטומים אחרים שלעיתים ממסכים את הסימפטומים של מחלת הלב. בכל מקרה, הקו המנחה הוא שילוב ידיים, בין גניקולוגים לקרדיולוגים לרופאי משפחה."

 "אחד הנושאים לגביהם מתלבטים הרופאים הוא האם לשלוח אישה בהריון לשולחן הצנתורים. הנזק הצפוי לעובר כתוצאה מסתימה גדול בהרבה מכמות הקרינה שהוא ואימו יהיו חשופים אליה במהלך הצנתור. כמו כן, יש לא מעט תרופות קרדיולוגיות טובות שניתן ליטול גם במהלך ההריון."

ד"ר אורנה דונת, סוציולוגית באונ' בן גוריון, הצלע השלישית במושב הפתיחה החשוב, הציגה את הפן של "תובענות לאימהות בישראל": "האקלים החברתי בישראל מכתיב לנשים להפוך לאימהות גם בגילאים מבוגרים או לחילופין לא להסתפק בילד אחד או שניים ולהפוך להיות אימהות לשלושה וארבעה ילדים."

"במובנים רבים יש שידול לילודה, הרבה מעבר לעידוד לילודה.  החברה הישראלית מציגה תסריטים דמונים לאישה שבוחרת לא ללדת. את תמצאי את עצמך ערירית, תאכילי חתולים בקרן רחוב ותמותי במקלחת לבדך ואיש לא ידע על כך."

"הוזמנתי לתוכנית של אורלי וגיא, הדבר הראשון שהם הראו לי זה ראיון עם נתן זך שאומר כי הוא מתחרט על כך שאין לו ילדים. כולם שולפים את נושא החרטה ואכן אני פוגשת נשים שלא רוצות להיות אימהות, אבל בדקה ה- 90, לפני סוף תקופת הפריון הן משתכנעות מחשש פן תתחרטנה- מדיניות ההפחדות מצליחה."

במענה לשאלתו המתריסה של פרופ' איתן לוננפלד, שהנחה את המושב הראשון, "מחקר איכותני, טוב ויפה אבל מה המספרים, כמה נשים בישראל אינן רוצות להיות אימהות?" השיבה ד"ר דונת כי "המחקר שלי הוא הראשון בישראל ואני  מזמינה את הלמ"ס לערוך מחקר כמותי בנושא זה."

פרופ' גיורא פילר, טכניון,  דיבר על הפרעות שינה ותפקוד האנדותל: "שינה זה תהליך רסטורטיבי. בערב אנו הולכים לישון עם ירידה בתפקוד האנדותל. אם ישנו טוב אנו קמים עם תפקוד אנדותל טוב יותר. במחקר בו השתתפו 3,400 נבדקים וארך 16 שנה, נמצא כי מי שסובל מנדודי שינה כל לילה נוטה פי 2 לחלות במחלות לב." וכדי להתחבר לנושא הכנס – מחלות לב בקרב נשים – הוסיף כי "נשים סובלות מנדודי שינה פי שתים ושלוש מגברים, בכל גיל, כאשר סביב תקופת המנופאוזה 51% מן הנשים סובלות מנדודי שינה."

ד"ר גדעון קופרניק, לשעבר מנהל מחלקת נשים ואשפוז יום בבי"ח קפלן, מחה על כך שמרפאות לטיפול הורמונלי בנשים סביב גיל המעבר נסגרות מדי יום ולא נפתחות חדשות תחתן, כמו למשל בקפלן ובאסף הרופא. "אמנזה חייבת לקחת בחשבון מצב הורמונלי של האישה" טען ד"ר קופרניק והראה כיצד רופאים נוטים לשלוח אישה שמגיעה עם שורה של תופעות  לאינספור רופאים ואבחונים, כמו קרדיולוג בעקבות פלפיטציות, אף אוזן גרון בעקבות ורטיגו, ראומטולוג בעקבות כאבי פרקים או פסיכיאטר כתוצאה בדיכאון וכן הלאה, במקום לשקול אבחון הורמונלי וטיפול הורמונלי בהתאמה לאישה הספציפית.

בכנס העשיר והמגוון השתתפו דוברים רבים נוספים, ובני הזוג של משתתפי הכנס, נהנו במקביל מפעילות מגוונת שכללה פעילות גופנים, הרצאות ועוד בחסות הולמס פלייס.

לצפייה בהרצאות הכנס וגלריית תמונות - נא להקליק כאן

תיעוד הכנס הופק בחסות חברת באייר

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני