Leukemias

הוספת idelalisib לטיפול הסטנדרטי בחולי CLL (מתוך The Lancet Oncology)

נעה גינזבורג BSc

Bendamustine הניתן בשילוב עם rituximab הוא הטיפול הסטנדרטי בחולים עם לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) עקשנית או נשנית . לדברי החוקרים, יש צורך בטיפולים חדשים עבור החולים הללו. לכן הם בחרו לבחון את היעילות והבטיחות של הוספת idelalisib, תרופת קו ראשון שהמטרה שלה היא מעכב phosphoinositide-3-kinase δ, לטיפול ביחד עם bendamustine ו- rituximab באוכלוסיית חולים זו. נראה כי שילוב idelalisib בטיפול הסטנדרטי ב- bendamustineעם rituximab מביא לשיפור ההישרדות בחולי CLL חוזרת או עקשנית. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש צורך בתשומת לב רבה בניהול הטיפול בשל תופעות לוואי חמורות וסיכון מוגבר לזיהומים בעת הטיפול.

המחקר התנהל באופן בינלאומי במספר מרכזי טיפול והיה כפול סמיות ומבוקר (בפלצבו), עם מטופלים בני 18 ומעלה שסבלו מחזרה של CLL או ממחלה עקשנית הדורשת טיפול. המטופלים הציגו לימפואנדנופתיה ניתנת למדידה ב-CT או MRI והתקדמות של המחלה בטווח של 36 חודשים מאז הטיפול האחרון שעברו. המטופלים חולקו באופן אקראי (ביחס של 1:1) על ידי מערכת אינטרקטיבית אינטרנטית לקבל bendamustine עם rituximab , לשישה מחזורי טיפול מקסימום (bendamustine: 70 mg/m2 דרך הוריד ביום הראשון והשני, בשישה מחזורי טיפול של 28 יום כל אחד; rituximab: 375 mg/m2 ביום הראשון למחזור הטיפול הראשון, ובמינון של 500 mg/m2 ליום הראשון במחזורי הטיפול 2-6); בנוסף, לקבוצה זו ניתן גם טיפול פעמיים היום דרך הפה של idelalisib במינון של 150 מ”ג, או פלצבו, עד להתקדמות של המחלה או מצב של חוסר סבילות/ רעילות הקשורה לטיפול. החלוקה האקראית רובדה באמצעות מאפייני סיכון גבוה (IGHV, del[17p], , או מוטצית TP53) ולפי אפיון המחלה כעקשנית (refractory) או חוזרת (relapsed).  יעד המחקר העיקרי היה השרדות ללא התפתחות של המחלה, והוא נבחן באמצעות ועדה בלתי תלויה בתוך האוכלוסיה המיועדת לטיפול (intention-to-treat population?). המחקר כאן נמצא בעיצומו, וניתן לראות את הרישום שלו באתר ClinicalTrials.gov (NCT01569295).

בטווח של כשנתיים, בין יוני 2012 לאוגוסט 2014 נכנסו למחקר 416 מטופלים, שחולקו אקראית לקבל נוסף לטיפול הסטנדרטי idelalisib (207 מטופלים) ופלצבו (209). זמן המעקב החציוני היה 14 חודשים (IQR 718). החוקרים מצאו כי זמן ההשרדות החציוני ללא התפתחות של המחלה היה 20.8 חודשים (95% CI 16·626·4) בקבוצה שנטלה idelalisib, ו-11.1 חודשים (8·911·1) בקבוצה שקיבלה פלצבו (HR 0.33, 95% CI 0·250·44; p<0·0001). תופעות הלוואי השכיחות ביותר ברמה 3 או יותר בקבוצת ה- idelalisib היו ניוטרופניה (124 [60%] מתוך 207 מטופלים) ונויטרופניה פברילית (48 [23%]). בקבוצת הפלצבו נתקלו החוקרים בנויטרופניה (99 [47%] מתוך 209 מטופלים) ותרומבוציטופניה (ב-27 [13%]). סיכון גבוה יותר לזיהום דווח בקבוצת הטיפול הנוסף הפעיל בהשוואה לקבוצת הפלצבו (זיהומים מדרגה 3 ומעלה ב-80 (39%) מתוך 207 מטופלים לעומת 52 (25%) מתוך 209 מטופלים). תופעות לוואי חמורות כמו נויטרופניה פברילית, דלקת ריאות ופירקסיה (pyrexia) היו שכיחות יותר בקבוצת ה- idelalisib (68%, 140 מטופלים) לעומת 44%, 92 מטופלים בקבוצת הפלצבו. תופעות לוואי בשל הטיפול שהביאו לתמותה אירעו ב-23 מטופלים (11%) בקבוצת ה- idelalisib לעומת 15 מטופלים (7%) מקבוצת הפלצבו (ביניהם, שישה מקרי תמותה מזיהומים בקבוצת ה- idelalisib ו-3 מקרים בקבוצת הפלצבו).

החוקרים מסכמים כי שילוב idelalisib בטיפול הסטנדרטי ב- bendamustineעם rituximab מביא לשיפור ההשרדות בחולי CLL חוזרת או עקשנית. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש צורך בתשומת לב רבה בניהול הטיפול בשל תופעות לוואי חמורות וסיכון מוגבר לזיהומים בעת הטיפול.

המחקר מומן על ידי Gilead Sciences Inc.

:http://dx.doi.org/10.1016/S1470-2045(16)30671-4

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה