Lupus

האם הידרוקסיכלורוקווין מעכב את הופעת הנזק העורי בחולי לופוס? (מתוך Arthritis Care & Research)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Arthritis Care & Research עולה כי נראה שהתרופה נוגדת המלריה Hydroxychloroquine מעכבת בצורה משמעותית את ההופעה של נזק לעור ולתפולות (Integument) בחולים עם זאבת (Systemic Lupus Erythematosus, SLE).

החוקרים מסבירים כי יתרונות התרופה בחולי SLE הוגדרו בעבר, אם כי הם טוענים שמחקרם זה הינו הראשון אשר קושר בין השימוש בה ובין עיכוב בהופעת הנזק למערכת הכסות. לדבריהם, עד אשר תהיינה תרופות ממוקדות מטרה בהקשר זה, התכשיר Hydroxychloroquine ישמש כטיפול הרקע עבור כל חולי ה-SLE אלא אם ישנן התוויות נגד.

תוך שימוש במידע ממחקר ה-LUMINA, הוא מחקר עוקבה לאומי נרחב אשר החל בשנת 1994, ביקשו החוקרים לבחון את הגורמים המנבאים למועד הופעתו של נזק למערכת הכסות בקרב 580 חולים, לרבות כאלו ממוצא היספאני, לבן או אפריקאי-אמריקני. הם מציינים כי כל החולים שנכללו במחקר היו מאובחנים כסובלים מזאבת במשך חמש שנים לכל היותר והיו ללא עדות לנזק לעור ולתפולות בתחילת המחקר. קרוב ל-90% מהמשתתפים היו נשים.

החוקרים מדווחים כי בתום חמש שנות מעקב, הסבירות המצטברת של התפתחות נזק לעור ולתפולות עמדה על 5% בקרב החולים שנטלו הידרוקסיכלורוקווין לעומת 24% בקרב אלו שלא נטלו את התרופה (p < 0.0001).

בנוסף, 39 חולים (6.7%) פיתחו נזק לעור ולתפולות במהלך משך מחלה כולל של כ-6 שנים בממוצע. החוקרים מצאו כי רמות גבוהות יותר של פעילות המחלה עם הזמן היו קשורות לפרק זמן קצר יותר עד להופעת הנזק העורי. השימוש בהידרוקסיכלורוקווין היה קשור בפרק זמן ארוך יותר באופן יחסי עד להופעת נזק מסוג זה, כמו גם מוצא אתני טקסני-היספאני או לבן. לעומת זאת, עישון ומוצא אתני אפריקאי-אמריקני נמצאו כקשורים לפרק זמן קצר יותר עד להופעת הנזק בעור ובתפולות בחולים אלו.

החוקרים מציעים כי יתכנו מספר הסברים אפשריים לממצאיהם אלו. ראשית, תכשירים נוגדי מלריה ככלל עשויים להיות בעלי מגוון תכונות נוגדות דלקת, אימונומודולטוריות ואנטיתרומבוטיות. שנית, תרופות אלו מעכבות בנוסף את ספיגת האור האולטרא-סגול וקשורים בהורדת מספר תאי העור המציגים אנטיגן. שלישית, ידוע לדבריהם כי עישון מפריע למטבוליזם הכבדי של תרופות נוגדות מלריה, דבר המוריד את יעילותן. לבסוף, הם מזכירים כי מחקרים קודמים הדגימו סוספטביליות רבה יותר ללופוס בקרב אפריקאים-אמריקאים.

החוקרים מציינים כי בעבודתם זו לא בדקו מהם המינון ומשך הטיפול המדויקים של Hydroxychloroquine הנדרשים על מנת להשיג את ההשפעה המגנה של התרופה.

Arthritis Care Res 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה