ליותר ממחצית מהנשים עם דלקת מפרקים שגרונית או לופוס מספר קטן יותר של ילדים מהמתוכנן במקור, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. הגורמים התורמים כללו שיעורי אי-פוריות גבוהים יותר בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית, שיעור הפלות גבוה יותר בנשים עם לופוס וחשש מפני בריאות הילד, רווחה אישית והעברת המחלה הריאומטולוגית לילד בשתי הקבוצות.
החוקרים ערכו את המחקר במטרה לבחון את ההשפעות של פוריות ירודה, אובדן הריונות ובחירה אישית על גודל המשפחה בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית ולופוס. החוקרים סקרו 1017 נשים, כאשר 578 נשים עם דלקת מפרקים שגרונית ו-114 נשים עם לופוס השיבו לשאלונים. המשתתפות סווגו למספר קבוצות אלו שהיו מעוניינות בילדים בעת הופעת התסמינים עם מספר ילדים נמוך מהמתוכנן (קבוצה א’) או עם מספר ילדים זהה לזה שתוכנן מלכתחילה (קבוצה ב’), ואלו שלא היו מעוניינות עוד בהבאת ילדים בעת האבחנה (קבוצה ג’, שכללה 60% מהמשתתפות).
החוקרים מצאו כי 55% מהנשים עם דלקת מפרקים שגרונית ו-64% מהנשים עם לופוס הביאו לעולם מספר ילדים נמוך מהמתוכנן, עם הבדלים בסיבות בין שתי קבוצות החולים.
הפרעת פוריות הינה סיבה מרכזית בגינה נשים עם דלקת מפרקים שגרונית הביאו מספר ילדים נמוך מהמתוכנן, ושיעורי הפרעות פוריות שעמדו על 42% היו גבוהים פי 1.5 מהשיעורים בקבוצת החולות עם דלקת מפרקים שגרונית שהביאו את מספר הילדים המתוכנן. שיעורי הפלות היו דומים בשתי הקבוצות. בנשים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית במהלך שנות הפוריות שלהן, שיעורי אי-פוריות היו גבוהים, בהשוואה לנשים שאובחנו לאחר סיום תכנית הילודה.
שיעור ההפלות היה גבוה פי שלוש בקרב נשים עם לופוס שהביאו לעולם מספר ילדים נמוך מהמתוכנן, בהשוואה לאלו עם מספר הילדים המתוכנן. לא נרשמה עליה משמעותית בהפרעות פוריות בנשים עם לופוס.
מבין הנשים עם דלקת מפרקים שגרונית ולופוס, כ-60% לא דיווחו על הפרעות פוריות, אך עדיין שיעור ההריונות ומספר הילדים היה נמוך בהשוואה לנשים בקבוצה ב’. לא ניתן להסביר הבדלים אלו ע”י אובדן הריונות. במקום זאת, נראה כי אוכלוסייה זו של נשים בוחרת להגביל את מספר ההריונות בשל חשש מפני דלקת מפרקים שגרונית.
נשים עם דלקת מפרקים שגרונית דיווחו על חשש בנוגע ליכולתן לטפל בילדים, חשש כי מחלתן או הטיפול התרופתי יזיקו לילדיהן, וחשש כי הילדים יפתחו דלקת מפרקים שגרונית.
בדומה, בקרב נשים עם לופוס, אלו שהביעו חשש מפני המצב הבריאותי של ילדיהן על-רקע מחלתם הביאו לעולם פחות ילדים, ושיעור ההריונות בנשים שהרופאים המטפלים בהן המליצו כנגד הריון היה דומה לזה בנשים שלא קיבלו המלצה זו מהרופא המטפל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית ולופוס, החשש מפני חוסר יכולת לטפל בילד, נזק עקב הטיפול התרופתי והעברה גנטית של המחלה הובילו לירידה במספר ההריונות. ניתן להתמודד עם החשש מפני מוגבלות שתפגע ביכולתן לטפל בילדיהן רק ע”י הדרכה טובה יותר של רופאים והחולים; ישנן אפשרויות טיפול בטוחות במהלך ההריון, העשויות להביא לאיזון המחלה ולמנוע סיבוכים לעובר המתפתח. בדומה, החשש מפני העברה גנטית עשוי להיות מוגזם וניתן להפחיתו באמצעות הדרכה טובה יותר של החולים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!