Lupus

הנחיות ראשונות מטעם ACR להערכה וטיפול בחולים עם Lupus Nephritis (מתוך Arthritis Care Res)

איגוד ה-ACR (American College of Rheumatology) פרסם לראשונה הנחיות לבדיקות סקר, הערכה וטיפול בחולים עם Lupus Nephritis. ההנחיות מופיעות במהדורת יוני של כתב העת Arthritis Care & Research והוצגו לראשונה בכנס ACR לשנת 2011.

החוקרים טענו כי ההנחיות מהוות צעד משמעותי מאחר שהן מתייחסות למכלול הטיפול בחולים עם Lupus Nephritis ולא רק לטיפול בטווח הקצר.

פאנל המומחים ממליץ על ביופסיה של הכליה בכל החולים עם עדות קלינית ל- Lupus Nephritis פעילה, שלא טופלה קודם. הם אינם ממליצים על טיפול לדיכוי חיסוני בחולים עם נזק כלייתי בדרגה 1 או 2. עם זאת, הם ממליצים על טיפול אגרסיבי בחולים עם פתולוגיה כלייתית בדרגה 3 ומעלה.

בחירת טיפולי אינדוקציה תלויה בחלקה במוצא של החולים, וישנן שתי גישות טיפול הנוגעות למינון Cyclophosphamide. Mycophenolate ו-Cyclophosphamide עם סטרואידים מהווים את עיקר הטיפול לאינדוקציה לשיפור Lupus Nephritis בדרגה היסטולוגית מתקדמת (למעט בחולות הרות), ו-Azathioprine ו-Mycophenolate מקובלים שניהם כטיפול לשמירה על השיפור במצב החולים (למעט בהיריון). יש לשקול מתן Rituximab או מעכבי Calcineurin במידה והטיפול הסטנדרטי נכשל.

פאנל המומחים קבע כי MMF (Mycophenolate Mofetil) דומה ביעילותו בחולים מכל הגזעים. עם זאת, בחולים אסייאתים נדרש מינון נמוך יותר ליעילות דומה בהשוואה לחולים לא-אסייאתיים. כמו כן, בחולים שחורים או היספאנים התגובה לטיפול תוך-ורידי ב-Cyclophosphamide פחות טובה בהשוואה ללבנים או אסייאתיים, ולכן הם מועמים לטיפול ב-MMF/Mycophenolic Acid.

הפאנל לא הגיע להסכמה באשר לטיפול במעכבי Calcineurin: לתרופות אלו רעילות כלייתית אפשרית, אך הוכחו כיעילות בטיפול בחולים עם Membranous Lupu בטווח הזמן הקצר.

עדיין קיימת אי-ודאות מסוימת סביב הטיפול ב-Rituximab, כאשר מומחים רבים טוענים כי מניסיונם הטיפול ב-Rituximab יעיל בחלק מהחולים עם Lupus Nephritis; ממצאי המחקר המבוקר בנושא לא עולים בקנה אחד עם הניסיון של מומחים אלו. לפיכך, Rituximab נחשב כהתערבות יחסית מאוחרת, מאחר שיתר הטיפולים אושרו במחקרים מבוקרים, עם זאת, חלק מהרופאים מעדיפים לעבור לטיפול זה בשלב מוקדם יותר.

צוות המשימה זיהה מספר תחומים בהם יש מקום לשפר את הטיפול השגרתי בחולי לופוס. זו הסיבה להמלצה לברר את הטיפולים של כל החולים וכן ההמלצה לבצע ביופסיית כליה בכל מקרה בו ההחלטה הטיפולית צפויה להשתנות עם נתונים אודות הסיווג ההיסטולוגי ורמת הפעילות והכרוניות של המחלה.

דרושים תכשירים נוספים להשראת-הפוגה במינונים נאותים למשך הולם, מעבר מטיפול אינדוקציה לטיפול אחזקה ללא פערים, במידת האפשר ומניעת תופעות לוואי ככל הניתן.

Arthritis Care Res. 2012;64:797-808.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה