Lupus

ההשפעה של מינון הטיפול בקורטיקוסטרואידים על הסיכון לפגיעה באיברי מטרה בחולי לופוס (Lupus Sci Med)

מנתונים חדשים עולה כי הסיכון לפגיעה באיברי מטרה בחולים עם SLE (Systemic Lupus Erythematosus) הוא מולטי-פקטוריאלי, כאשר הטיפול בקורטיקוסטרואידים ופעילות המחלה משחקים תפקיד חשוב בפגיעה באיברי מטרה באוכלוסיה זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של טיפול בקורטיקוסטרואידים על הסיכון לפגיעה באיברים בחולים עם SLE. לשם כך, הם בחנו את הנתונים ממדגם Hopkins Lupus Cohort וערכו ניתוח סטטיסטי שנועד להבין את ההשפעה של חשיפה למינונים שונים של קורטיקוסטרואידים על הסיכון להתפתחות נזק חדש לאיברים במערכות שונות לאורך הזמן.

מהנתונים עולה כי המינון הממוצע של טיפול קודם בפרדניזון, פעילות מחלה לאחרונה וטיפול בתרופות מדכאות חיסון במהלך המעקב, כמו גם מדד פגיעה באיברים ברמת המדגם, זוהו כולם כגורמים מנבאים משמעותיים של הסיכון להתפתחות פגיעה חדשה באיברים. גם לאחר תקנון לפעילות המחלה לאחרונה, תועד קשר מנה-תגובה לאורך רמות חשיפה שונות של פרדניזון במהלך המעקב והסיכון להתפתחות פגיעה חדשה באיברי מטרה. הסיכון עלה בלמעלה מכפליים בחולים שנחשפו למינון ממוצע קודם של 20 מ”ג ליום ומעלה, בהשוואה לאלו שנחשפו למינון פרדניזון נמוך מ-7.5 מ”ג ביום (יחס סיכון של 2.514, p<0.001).

לפי ההערכות, עליה של 1 מ”ג ליום במינון פרדניזון קודם במהלך המעקב לווה בעליה של 2.8% בסיכון להתפתחות פגיעה חדשה באיברי מטרה. באשר למערכת איברים פרטנית, חשיפה למינון קודם ממוצע של פרדניזון של 7.5 מ”ג ליום ומעלה, בהשוואה למינון נמוך מ-7.5 מ”ג ליום, הובילה לעליה משמעותית בסיכון לקטרקט (יחס סיכון של 2.41, p<0.001), שבר אוסטיאופורוטי (יחס סיכון של 2.16, p<0.001) ומחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.54, P=0.041), אך ללא הבדל מובהק בפגיעה כלייתית (יחס סיכון של 1.44,p=0.163), או מערכות איברים אחרות.

Lupus Sci Med. 2015;2(1)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה