Lymphomas

רק 51.5% מהנשים בגיל 35-54 ביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות (הודעת האגודה למלחמה בסרטן לרגל שבוע המודעות)

הודעת האגודה למלחמה בסרטן

לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם (17-22/2021) האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים נתונים מעודכנים על התחלואה והתמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל

האגודה למלחמה בסרטן: “יש לפעול למיגור המחלה באמצעות הגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה”

שיעור הנשים בגיל 54-35 אשר ביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות עומד על 51.5% בלבד, כך על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנים 2018-2016 שפורסמו לאחרונה.

למרות שהבדיקה בסל, שיעור הנבדקות נמוך במיוחד בקרב נשים ממעמד
סוציו-אקונומי נמוך.

סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם. הוא נפוץ יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ובישראל הוא נפוץ פחות.

זיהום בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא גורם הכרחי להתפתחות המחלה. גורמי סיכון מוכרים נוספים הם עישון וזיהום בנגיף ה-AIDS.

הכללת החיסון נגד פפילומה בשגרת החיסונים הלאומית עשויה לתרום, בטווח הארוך, למניעה ראשונית של המחלה. מניעה שניונית של המחלה, כלומר גילוי נגעים טרום סרטניים (דרגה III) או גילוי סרטן חודרני של צוואר הרחם בשלב מוקדם, מתאפשרת באמצעות בדיקת משטח תאים מצוואר הרחם (משטח Pap) או בדיקת נוכחות נגיף הפפילומה(HPV test) . (פרטים נוספים על הבדיקות בהמשך.)

פרופ’ ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: “שיעור ההיארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו) של סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל נשמר יציב בעשורים האחרונים (2017-1996) . עם זאת, חלה עלייה בשיעור ההיארעות של נגעים טרום-סרטניים דרגה III, המצביעה בין היתר על עלייה בביצוע בדיקות משטח פאפ מ-48.1% בשנת 2014 ל-51.5% בשנת 2018. בדיקת פאפ כלולה בסל הבריאות אך היא בדיקת סקר שאינה מוצעת באופן יזום לכלל הנשים בגיל מסוים. מסיבה זו פלח נכבד מאוכלוסיית היעד המרכזית נשים בסיכון גבוה אינו מכוסה כראוי”.

משה בר-חיים, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן: “האגודה למלחמה בסרטן קוראת לכל המערכות לפעול להגברת המודעות ולהגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה. על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי החיסונים ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה, וכך ייהפך החיסון לאמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם. אם נגדיל את שיעור ההתחסנות, נוכל להוביל לירידה משמעותית במספר מקרי הסרטן”.

ד”ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו”ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית: “בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור בפניה של נשים לצורך ביצוע בדיקת פאפ. שיעור הנשים שביצעו פאפ כבדיקת סקר ב- 3 השנים האחרונות עלה מ-48.1% ל-51.5% ושיעור הנשים שלא ביצעו פאפ ב-5 השנים האחרונות ירד מ-39% ל-34.8%. אולם לצערי שיעור הסיקור הינו עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון כנגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבי”ס, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים שגם אם לא חוסנו בגיל בי”ס עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופ”ח עד גיל 45”

מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי:

בשנת 2017 אובחנו בישראל  248 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו-717 נשים עם נגע טרום סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם. שיעורי ההיארעות, הן של סרטן חודרני והן של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם, היו גבוהים יותר בנשים יהודיות ואחרות בהשוואה לנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD (ע”פ נתוני Globocan 2018) של היארעות סרטן חודרני בצוואר הרחם, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית (33 מ-36).

מהלך המחלה כולל פגיעה באפיתל צוואר הרחם, והתקדמות מנגע שפיר לנגע טרום סרטני (דרגה I עד III) ולאחר מכן לסרטן חודרני. חלק לא מבוטל מהנגעים בצוואר הרחם עוברים נסיגה עצמונית (ספונטנית), כלומר, נעלמים מעצמם ולא הופכים לסרטן חודרני.

בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2012-2017, גיל האבחנה הממוצע היה 54 שנים ביהודיות ואחרות ו-50 שנים בערביות. מבחינת מגמות, התחלואה הייתה יציבה ללא שינוי מובהק במשך כל התקופה בשתי קבוצות האוכלוסייה.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם בשנת 2017 היו גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1996.

במהלך שנת 2017 נפטרו 81 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם. אין פער גדול בין שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בין נשים יהודיות ואחרות לבין נשים ערביות. הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם  בשנת 2017 בישראל היה 65 שנים בנשים יהודיות ואחרות ו-58 שנים בנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית, למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע”פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: מתחת למחצית המדינות ומעל למחציתן האחרת.

שיעור הביצוע של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5% בשנת 2018, על פי נתוני תוכנית המדדים הלאומית בבריאות הקהילה. שיעור זה נמוך מהשיעור שדווח בשנת 2013 עבור נשים בגילים 69-20 במדינות ה-OECD (61.6%). עם זאת, מדובר בקבוצות גיל שונות. יש לזכור, כי במחצית ממדינות ה-OECD תוכנית הסקר לסרטן צוואר הרחם היא לאומית, ואילו בישראל התוכנית אופורטוניסטית. ואכן, נראה כי השימוש בבדיקות לגילוי מוקדם בקרב נשים בישראל הוא בררני (סלקטיבי): בשנת 2018 שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה (63.0%) היה גבוה פי שניים מהשיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).

התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה אף בדקה את שיעור הנשים בנות 54-35 בישראל אשר לא נבדקו כלל בחמש השנים האחרונות. נמצא כי השיעור ירד עם השנים: מ-39.0% בשנת 2014 ל-34.8% בשנת 2018. שיעור אי הביצוע היה גבוה פי 2.5 בנשים במצב חברתי-כלכלי נמוך (55.4%) לעומת נשים במצב חברתי-כלכלי גבוה (23.1%). 

לדו”ח המלא

לסרטון ההסברה של האגודה ביוטיויב

פעילות האגודה למלחמה בסרטן בשבוע סרטן צוואר הרחם:

מפגש אונליין בנושא סרטן צוואר הרחם של האגודה למלחמה בסרטן

תאריך: יום ד’, 20 בינואר 2021

10.00-10.05 – דברי פתיחה: לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן

10.05-10.25 – עקרונות הטיפול בסרטן צוואר הרחם: ד”ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו”ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית.          

10.25-10.45 שינויים בחיים האינטימיים: לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן.

10.45-11.15 שאלות ותשובות

הקווים המנחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בנושא סרטן צוואר הרחם:

מניעה


  • סרטן צוואר הרחם הוא מחלה הניתנת למניעה, אך ברחבי העולם, ובעיקר במדינות מתפתחות, מדובר באחת מסיבות המוות השכיחות בקרב נשים.

  • חינוך לבריאות בנוגע לסרטן צוואר הרחם חייב להיות חלק ממדיניות בריאות לאומית, ומותאם לגיל ולתרבות של האוכלוסייה.

  • המטרה של כל תוכנית מקיפה למניעה ובקרה של סרטן צוואר הרחם היא להפחית את נטל המחלה באמצעים הבאים:

(1)   צמצום זיהומים הנגרמים מנגיף הפפילומה האנושי(HPV) .

(2)   אבחון וטיפול בשינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם.

(3)   מתן טיפול מיידי ותומך למאובחנות בסרטן צוואר הרחם.


  • חיסון נערות נגד נגיף הפפילומה לפני שהן מעורבות בפעילות מינית, הוא המניעה הראשונית החשובה.


  • ארגון הבריאות העולמי ממליץ לחסן נערות בגילים 13-9, מפני שבמרבית המדינות בגילים אלו הן עדיין לא פעילות מינית.

  • החיסון אינו יעיל בטיפול נגד זיהום שכבר נגרם מהנגיף. הוא יעיל במניעת ההידבקות בנגיף, לכן מומלץ להתחסן לפני התחלת הפעילות המינית.

  • משנת הלימודים תש”ף (2020-2019) ניתן החיסון גרדסיל 9 ((Gardasil-9 לבנות ולבנים בכיתה ח’ במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות. נערות ונערים בטווח הגילים 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבתי הספר (בכיתה ט’) או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות (מכיתה י’ ואילך). נשים יכולות להתחסן באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים ובהשתתפות עצמית כספית של המבוטחת. מומלץ להתייעץ על אודות ביצוע החיסון עם רופא המשפחה או הגינקולוג.

  • על מנת להעלות את המודעות לחשיבות החיסון בקרב בני הנוער וההורים, יצאה האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין לעידוד ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי.                             https://youtu.be/s6FIG3IawCc

אבחון מוקדם

שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם מאפשרות מניעה של תחלואה באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.


  • בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם מתבצעת באמצעות בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם או בבדיקה לאיתורHPV ו/או שילוב ביניהן. בדיקות אלה יכולות לאבחן שינויים ומאפשרות גילוי מוקדם וטיפול בזמן העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני. בדיקת הפאפ כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל; כיום הזכאות היא לנשים בנות 54-25, אחת לשלוש שנים. עד שנת 2020 היו זכאיות לבדיקה נשים בגיל 54-30 וקודם לכן רק נשים בגיל 54-35.

  • סרטן צוואר הרחם מתפתח לרוב לאט, על פני תקופה של 20-10 שנים, מהשלב הראשון של נגע טרום סרטני ועד לסרטן חודרני. בהתאם לכך, סרטן צוואר הרחם לפני גיל 30 הוא מצב נדיר. 

חשוב לדעת

לסל התרופות והטכנולוגיות 2020, הוכנסה בדיקה לנשאות גנטית BRCA 1,2 (מוטציה גנטית המעלה   סיכון  לסרטן שד ושחלה) לנשים יהודיות בריאות, לכל אישה ממוצא אשכנזי, ללא קשר לתחלואה או לרקע משפחתי של סרטן.  מוצא אשכנזי יוגדר על פי הצהרה עצמית. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים. הזכאות לבדיקה היא חד פעמית במהלך חיי המטופלת”.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים:

1.      חיסון פפילומה והירידה בסיכון לסרטן צוואר רחם חודרני

מחקר מבוסס אוכלוסין בשוודיה עקב אחרי 1,672,983 נערות ונשים בטווח גיל 30-10 בין השנים 2017-2006 באמצעות מאגר מידע לאומי במדינה. בתקופת המעקב אובחן סרטן צוואר הרחם ב-19 נשים שקיבלו חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV), כלומר שיעור של 47 מקרים ל-100,0000 נשים, ואילו בנשים שלא קיבלו חיסון נתגלו 538 מקרים, שהם 94 מקרים ל-100,000 נשים. שיעור מקרי סרטן צוואר הרחם בנשים שקיבלו את החיסון לפני גיל 17 עמד על 4 מקרים ל-100,000 נשים, ובאלה שקיבלו את החיסון בגילים 30-17 השיעור עמד על 54 מקרים ל-100,000 נשים

לאחר תקנון למשתנים נוספים, הראו חישובי החוקרים ששיעור המקרים של סרטן צוואר הרחם בנשים שהתחסנו לפני גיל 17 היה נמוך ב-88% לעומת נשים לא מחוסנות, ונמוך ב-53% לעומת נשים שהתחסנו בגילים 30-17.

ממצאי המחקר מראים לא רק על הגנה של החיסון מפני זיהום בנגיף הפפילומה ונגעים טרום סרטניים, כפי שהוכח במחקרים קודמים, אלא גם את יעילות החיסון במניעת סרטן צוואר רחם חודרני. תוצאות המחקר מראות שהתחסנות נגד נגיף הפפילומה, בייחוד בגיל ההתבגרות, מורידה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם.

המאמר פורסם בכתב העת היוקרתיNew England Journal of Medicine  ב-1 באוקטובר 2020.

קישור למאמר

2.      חיסון פפילומה מפחית לידות מוקדמות ולידות ילודים במשקל נמוך

זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (Human papillomavirus HPV) והתפתחות נגעים טרום סרטניים נמצאו קשורים בעבר לסיכון מוגבר לאירועים שליליים במהלך היריון.

חוקרים באוסטרליה ביקשו לבדוק כיצד השפיעה תוכנית החיסון הלאומית של נערות נגד הנגיף, שהונהגה ב-2007, על הריונות. לצורך כך, בחנו החוקרים נתונים של לידה מוקדמת ולידות במשקל נמוך יחסית לגיל הילוד, בין השנים 2015-2000, מתוך מאגר נתונים לאומי.

מניתוח הנתונים עולה שבקבוצות גיל בהן שיעור החיסון הגיע לכדי 80-60%, הייתה הפחתה בלידות מוקדמות בשיעור של 3.2% ובלידות במשקל נמוך יחסית לגיל הילוד של 9.8%.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר מדגימות ירידה באירועים שליליים הקשורים להיריון ולידה כתוצאה ממתן חיסון HPV, אם כי אין לשלול השפעה של גורמים נוספים, כגון עישון. בכך המחקר מצביע על תועלת פוטנציאלית נוספת של החיסון מלבד יתרונותיו הידועים עד כה.

קישור לתקציר המאמר שפורסם ב- Journal of Infectious Diseases ב-6 ביולי 2020 .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה