נשים שסבלו מתסמונת שחלות פוליסיציסטיות (PCOS) לפני גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לשבץ, התקף לב, ואירועים קרדיווסקולריים אחרים לאחר גיל המעבר, כך הודגם במחקר שהוצג בשבוע שעבר בכנס המדעי השנתי (הוירטואלי) של ה- American Society for Reproductive Medicine (בראשי תיבות, ASRM). החוקרים מצאו כי אבחנה של PCOS לפני גיל המעבר נקשרה עם עליה של של 64% בסיכון  לאירועים קרדיווסקולריים לאחר גיל המעבר, ממצא שנותר בעינו לאחר התאמה שנערכה לגיל המשתתפות, המוצא שלהן, ה-BMI, וסטטוס העישון שלהן.

לדברי החוקרים, ה-PCOS נחקרת ומאופיינת היטב בנעורים, עם תופעות כמו היפוראנדרוגניזם, התפרצות אקנה, דימומים לא סדירים, ושונות בגיל הופעת הוסת הראשונה, ובגיל הפוריות, עם תופעות כמו דימום רחמי לא רגיל,שיעור יתר, דיסליפידמיה, אי פוריות, וכן תופעות כמו שוני בסבילות לגלוקוז, סוכרת היריונית ופרה-אקלמפסיה.

שינויים מטבולים בגיל המעבר עשוים להשפיע על הסיכונים הקרדיווסקולריים בנשים עם שחלות פוליסיצטיות. זאת בשל ירידה ביצור האנדרוגן בגיל המעבר, ובשל כך שבנשים הללו עשויה להיות דחיה של הזדקנות השחלות, מה שעשוי דווקא להגן מפני מחלות קרדיווסקולריות. החוקרים ערכו סקירה שניונית במחקר העוקבה הפרוספקטיבי SWAN (ר”ת Study of Women’s Health Across the Nation) בו השתתפו נשים שהיו בנות 42-52 בתחילת המחקר, בכולן הופיעה וסת בשלושת החודשים טרם תחילת המחקר. החוקרים הגדירו PCOS לפי היסטוריה של דימומים לא סדירים וכן לפי הגדרה ביוכימית של היפראנדרוגניזם. לחוקרים היה מידע סטטוס הוסת של המשתתפות בתחילת בהמחקר כמו גם לגבי רמות הטסטוסטרון, וכן לפחות סיכום ביקור אחד לאחר שהוגדרו הגיל המעבר (הגיל המשוער לתחילת המנאופוזה היה 51 אם לא דווח אחרת). בביקור הזה תיארו המשתתפות תופעות קרדיווסקולריות מהן סבלו.

התוצא הראשוני שנבדק היה האירוע הקרדיווסקולרי הראשון בגיל המעבר- בתוך כך החוקרים הגדירו טווח רחב מאד של אירועים כמו אוטם שריר הלב, שבץ, התערבות כמו אנגיופלסטיה או percutaneous coronary intervention, או התערבות כירורגית בעורק הקרוטיד,  מחלות של העורקים הפריפארליים, ואירועים אחרים.

13% ממשתתפות המחקר סבלו מ-PCOS (אלו 174 נשים מתוך 1340 משתתפות המחקר). לא היה הבדל משמעותי בגילאי הנשים בין שתי הקבוצות, אך נראה כי נשים עם PCOS עישנו יותר (22% לעומת 12.7% בקבוצה הכללית), ו-BMI של 31.3 בממוצע (לעומת 26.7 בקבוצה הכללית). המשתתפות עם PCOS הראו גם לחץ דם סיסטולי גבוה יותר, כולסטרול גבוה יותר, ורמות סוכר גבוהות יותר בצום.  לאחר שנערכו התאמות לגיל, מוצא, BMI וסטטוס עישון בעת הכניסה למחקר החוקרים מצאו כי משתתפות עם PCOS היו בסיכוי גבוה פי 1.6 לסבול מאירוע קרדיוסקולרי לאחר גיל המעבר בהשוואה למשתתפות בקבוצה הכללית. 

ד”ר אמנדה קאלן, (שאינה קשורה למחקר) מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואת פוריות מקונטיקט, טוענת במדסקייפ בתגובה למחקר כי נשים עם PCOS מגיעות לטיפול אלה לעתים קרובות בשל בעיות בכניסה להריון, אך הן לא נותרות במעקב לאחר שהצליחו ללדת. הממצאים של המחקר כאן מעידים כי יש חשיבות לכך שאנדוקרינולוגיים של פוריות יקיימו דיון ויידעו את המטופלות שלהם על סיכונים ארוכי טווח לאירועים קרדיווסקולריים.

ד”ר ג’יני ריאן, אנדוקרינולוגית פוריות מסיאטל (שלא היתה קשורה למחקר), מחרה מחזיקה אחריה כי המחקר מדגיש את החשיבות באבחון של PCOS בנשים טרם גיל המעבר, לא רק בטווח הקצר לטיפול בתסמונת אלא כדי לאפשר מעקב, וטיפול נאות גם בטווח הארוך, למניעה של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.