בעקבות פרסום דו”ח ביניים מיוחד של מבקר המדינה על התמודדות המדינה עם משבר הקורונה, ממנו עולה שהיו ” ליקויים משמעותיים בטיפול במשבר” המפרסמים מס’ איגודים הודעות לתקשורת:

בדו”ח עצמו כותבמבקר המדינה מתניהו אנגלמן:“במסגרת הביקורת שערכנו בחודשים האחרונים בנוגע לפעולות הממשלה במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה ובתקופה מיד לאחריו, הועלו ממצאי ביניים אשר תיקונם יכול לשפר את תפקוד המערכות הממשלתיות והציבוריות בטיפול במגפת הקורונה ואת השירות לציבור. לאור חשיבות הנושא והערך המוסף הטמון בתיקון הליקויים מהר ככל האפשר, מצאתי לנכון להניח על שולחן הכנסת את ממצאי הביניים ולפרסמם לציבור, בהמשך להמצאתם כטיוטות לגופים המבוקרים במהלך החודשים אוגוסט – ספטמבר. חשיבותם של הנושאים שנבדקו ניכרת בייחוד בעת הזו, של גל שני ונוכח המשמעויות המהותיות הנובעות מכך בכל הנוגע לצורכי הבריאות, החינוך והכלכלה, לשם סיוע לאוכלוסיות שנפגעו במהלך המשבר ובעקבותיו, ובהם –  אוכלוסיות הקשישים, המובטלים ומי שהוצאו לחל”ת ועוד. על הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך התמודדותם עם משבר הקורונה”.

הודעת איגוד רופאי בריאות הציבור

כשלון מערכתי ולא כשלים נקודתיים
איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בהתייחסות ראשונה לדו”ח מבקר המדינה בנושא משבר הקורונה :
  
הדו”ח חושף ליקויים חמורים בתחומי החקירות האפידמיולוגיות והשימוש באמצעים טכנולוגיים, בדיקות המעבדה, והרפואה בקהילה.

מתוך הפרטים על הליקויים הנקודתיים ניתן לחבר את הנקודות ולראות את התמונה הכוללת של כישלון מערכתי המעיד על ליקוי מאורות. האחריות היא של הפיקוד העליון ולא של הש.ג.

חשוב שנתמקד ביישום הלקחים המערכתיים העולים מהדו”ח על מנת לשפר ההתמודדות שלנו עם משבר הקורונה ואיומים נוספים.
  
משבר הקורונה חושף את ההזנחה רבת השנים של מערכת הבריאות בדגש על מערך בריאות הציבור, שהמשיכה באופן בלתי נתפש גם בעיצומה של מגיפה עולמית.

הניוון וחוסר ההפעלה של מערכות חיוניות כדוגמת רשות החירום הלאומית יחד עם ריכוזיות יתר כפי שבא לידי ביטוי בתחום המעבדות ובכניסה המאוחרת של קופות החולים לתוך תהליכים שונים, פגעו ביכולת ניהול מושכל של משבר הקורונה.

דרגי השטח גילו גמישות, מקצועיות ומסירות בהתמודדות עם המגיפה והצילו חיים רבים.

 הכתובת היתה על הקיר : קונספציה כושלת של ההנהגה, ניתוק מצרכי השטח, היעדר תכנון קדימה וראייה כוללת, חוסר נכונות להיערך ולהשקיע בפתרונות קבע בבריאות הציבור פגעו קשות בהתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה.

מדוח המבקר ניכר, כפי שהאיגוד הזהיר, כי התועלת בשימוש בשב”כ ככלי מסייע לאיתור מגעים אינה מצדיקה את הנזק וכי יש צורך להפסיק מיידית את השימוש בכלי זה.

למרות מאמץ ראוי להערכה מצד השב”כ, ולאחר שיפור בתקופת ההפעלה השניה, הכלי אינו מאפשר איתור של רוב הנדבקים אלא לכל היותר ביחס של 0.3 נדבקים לכל מאומת מזוהה ואינו מסייע כלל לחקירה האפידמיולוגיות ולאיתור מקום ההדבקה.

יתר על כן, גם לאחר שיפורים, לכל היותר 8% מהמגעים נמצאים כחולים לעומת 24% (פי שלושה) בחקירות האפידמיולוגיות האנושיות.

מהדוח עולה גם כי מערך החקירות האפידמיולוגיות לא תוגבר בצורה מספקת בכוח אדם מקצועי קבוע ולא הושקעו המשאבים הנדרשים בשדרוג מערכת המידע.

עמדת מומחי האיגוד, שנמסרה לפני זמן רב למשרד הבריאות, היא כי יש צורך בתעדוף ומיקוד החקירות האפידמיולוגיות. החקירות צריכות להתמקד באיתור אירועי התפרצות תוך הפקת לקחים ובאיתור מגעים בסיכון לתחלואה קשה.

חיוני שנתמקד כעת בשינוי סדר העדיפויות, תוך העמדת בריאות הציבור במרכז תשומת הלב, השקעה בכוח אדם ומשאבים תוך תכנון קדימה ובשינויים מערכתיים שיאפשרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם משבר הקורונה ואיומים אחרים על בריאות הציבור.

תגובה נוספת היא של הסתדרות עובדי המעבדות:

החלקים החשובים ביותר בדו”ח מבקר המדינה, הם דווקא מה שחסר והיעדר ביקורת מתבקשת, אומרת אסתר אדמון, יו”ר עובדי המעבדות.

הדו”ח שטחי ומפספס בהקשר למעבדות. מתאים יותר היה לגוף כמו הלמ”ס, ולא למבקר המדינה

בבקשה דוגמאות.
98 מיליון נשרפו על הבדיקות הסרולוגיות. לא התייעצו אתנו אנשי המעבדות והיהירות מהשטן. אנחנו נלחמים כבר חודשים רבים לקבל פחות ממחצית סכום זה, כדי לשפר את תנאי העבודה הגרועים של העובדים במעבדות הציבוריות, שמסתובבים מיואשים ומתכננים איך לפרוש מהמערכת הציבורית, ובזמן הזה ממשלת ישראל זורקת לפח סכום כפול של מיליוני שקלים על בדיקות סרולוגיות.

דוגמה נוספת, אין בדו”ח מילת ביקורת על ההשקעה המטורפת של המדינה בהקמת מערך מעבדות פרטיות, במקום להשקיע ולחזק את המערך הציבורי.

המיליארדים שנזרקים לפח, בחוסר הגיון כלכלי וחברתי, זה הימור וטיפשות.

דוגמה שלישית לחוסר הגיון מוחלט. עיכוב מתן תשובות לבדיקות הקורונה. איפה בעולם יש מדינה שמשנעת בדיקות מצפון הארץ למרכז כדי להעביר למעבדה פרטית (מיי הריטג’), בזמן שחלק מהמעבדות הציבוריות שלה בצפון הארץ עובדות בתפוקה חלקית בלבד, והעובדים יושבים ומחכים לבדיקות.

בדו”ח הזה חסר הרבה. יש חורים שחורים.

למשל? 0 התייחסות לדו”חות מבקר המדינה מן העבר בנוגע למעבדות. בשנת 2016 כבר קבע המבקר אז שמדובר במחדל גדול והמדינה חייבת להשקיע בהבראת המערך הציבורי. באה הקורונה, חשבנו שזה יקרה, אבל המדינה החליטה להקים מערך פרטי מתחרה לציבורי. גול עצמי.

ויותר מכול חסרה בדו”ח התייחסות רצינית לחורף, בהיבט הקורונה. כלל המעבדות הציבוריות בקופות ובבתי החולים צפויות להתמודד עם עומסים קשים בתת תקינת כוח אדם. עצוב שמבקר המדינה שכח להתייחס לזה, כי אנחנו כבר יודעים על הגידול הצפוי במשטחי גרון למי שמגלים תסמינים שעלולים להיות קורונה ובשלל בדיקות אחרות (בדיקות דם כימיות, מיקרוביולוגיות ועוד)

הערת המערכת: ככל שנראה מעיון ראשוני, הדו”ח אינו בוחן אופן קבלת ההחלטות בדרגי הממשלה אלא בדרגי השטח. זה כמובן חשוב , אך נראה שיש מקום חשוב להתייחס לאופן קבלת ההחלטות שהתקבלו בממשלה במהלך ניהול האירועים.