חדשות

משרד הבריאות מתנגד לדרישה להקדים בדיקות ממוגרפיה לגיל 40 : הנזק עולה על התועלת (מתוך ישיבת ועדת הרווחה והבריאות בכנסת)

10/11/2020

הודעת דוברות הכנסת (ועדת העבודה, הרווחה והבריאות)

משרד הבריאות על הדרישה להקדים את בדיקות הממוגרפיה לגיל 40:

"אין מקום לפופוליזם ואמוציות רק בגלל שאנחנו מכירות נשים צעירות שחלו ; בבדיקה גורפת מתחת לגיל  50 הנזקים עולים על התועלת"

ח"כ פלוסקוב: בשביל להציל את חייה של אישה אחת אני מוכנה לתת את הכל"

במסגרת ציון יום ההתמודדות עם מחלת הסרטן בכנסת, קיימה הבוקר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון  בצורך להקדים את בדיקות הממוגרפיה לגילוי סרטן השד מגיל 50 לגיל 40.

בפתח הדיון אמרה מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב: "אין אדם במדינת ישראל שלא מבין את חשיבותו של גילוי מוקדם בסרטן ובמיוחד בסרטן השד. כל אחד מאתנו איבד או איבדה חברה מהמחלה הזו, כולל אותי. נתונים של משרד הבריאות מספרים על למעלה מ- 23,000 חולות מאובחנות בישראל היום ואין ספק שאנחנו מדברים פה על הצלת חיים. אנחנו שומעים יותר ויותר דיבורים על האם נכון לעשות בדיקות ממוגרפיה לפני גיל 50 ובכך נעסוק היום".

ח"כ אימאן חטיב יאסין שיזמה את היום המיוחד בכנסת הסבירה: המחלה הארורה הזאת היא מאוד נפוצה בקרב הנשים בכל העולם ולא רק בישראל. מה שמנחם זה שאפשר לצאת ממנה אם מגלים אותה מוקדם. אני קוראת לכל מי שמאמין בזכותן של נשים לחיים ולחסוך מהן וממשפחתן סבל לתמוך בהצעת החוק שהגשנו להקדמת גיל הממוגרפיה". עוד שיתפה חה"כ חטיב יאסין: "אני עצמי חליתי לפני 10 שנים בסרטן השד וגיליתי את זה במקרה. עשיתי את מה שצריך לעשות אבל גם אחרי שסיימתי את הטיפולים ויצאתי מזה ודווקא מהמקום של ההכרה והתחושה הקשה דאגתי שהיום הזה יתקיים כאן בכנסת, כדי להעלות מודעות לנושא, לצאת בקול גבוה ובראש מורם- תלכנה להיבדק ותדענה שיש חיים אחרי הסרטן".

ח"כ סונדוס סלאח: "סרטן השד הוא תופעה מדאיגה מאוד, הנתונים זועקים בכל חלקי החברה, כשאחת מכל 7 נשים תאובחן במהלך חייה. 5,400 נשים מאובחנות בכל שנה, כרבע מהן מתחת לגיל 50. 1,000 נשים מאבדות את חייהן. בחברה הערבית שליש מהמאובחנות הן מתחת לגיל 45. אלה נתונים מדאיגים מאוד. יש עלויות להקדמת גיל הבדיקה אבל בטווח הארוך יש כאן חיסכון כלכלי וכמובן חיסכון בסבל ובכאב של נשים ומשפחות רבות".

ח"כ תהילה פרידמן: "יש לי חברה טובה שנפטרה מסרטן השד בגיל 40, הצוואה שלה הייתה "לכו להיבדק". בהתחלה היה לי מאוד ברור שצריך להוריד את גיל הממוגרפיה ל-40. אחרי שישבתי עם חוקרים שהסתייגו מכך הבנתי שיש פה עניין ושאלה כבדת משקל.  גיליתי גם שיש הבדל משמעותי בנתונים של נשים יהודיות וערביות. ולכן לנהל דיון משמעותי שיסתמך על יותר נתונים אודות אוכלוסיות שונות".

סיגל רצין, מנכ"לית עמותת אחת מתשע: "אצל נשים צעירות הסרטן הוא הרבה יותר מהיר ואגרסיבי ולכן הבדיקות בגילאי 40-49 הן קריטיות. זה לא פוסח על אף חברה, חייה של כל צעירה הם קדושים וצריך לגלות אצלה את המחלה כמה שיותר מוקדם. אנחנו לא רוצות לראות נשים צעירות מתות לחינם. אני לא מבינה את ההתעקשות של משרד הבריאות להישאר 20 שנה אחורה, העולם התקדם ובמדינות רבות כבר בודקים בגיל צעיר יותר, כולל בכל מדינות ערב שסובבות אותנו, שבהן הבדיקות נערכות מגיל 40".


*מוחמד חאמד, מנכ"ל עמותת מרים שפועלת להעלאת המודעות לסרטן השד בחברה הערבית: "הקופות לא מתקשרות לנשים מתחת לגיל 50, זו העבודה של העמותה ואנחנו צריכים את העזרה של המדינה, שכל הנשים ילכו להיבדק לפני גיל 50. הן לא חייבות לעשות ממוגרפיה בכל שנה, אבל ספציפית בחברה הערבית לדוגמא הגיל יותר צעיר וחייבים לעשות משהו".

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות אמרה: "למשרד יש מדיניות ברורה שנסמכת על נתונים מדעיים. לכל בדיקה יש את הנזקים שלה ולכן נדרש איזון בין נזק לתועלת. הממוגרפיה לא יעילה באותה מידה לכל קבוצות הגיל. היעילות שלה לנשים צעירות נמוכה בהרבה ויש לקחת זאת בחשבון אל מול הנזקים הנלווים. עם כל הפופוליזם והאמוציות עדיין לא נכון שרק בגלל שאנחנו מכירות נשים צעירות שחלו לבצע את הבדיקות על קבוצות גיל שבהן היעילות לא מצדיקה את הנזקים הנלווים. כדי להציל אישה אחת ממוות לפחות 300 יקבלו תשובה אחת שגויה, 37 יעברו ביופסיה מיותרת, 12 יאובחנו עם סרטן ויקבלו טיפולים לחינם*.

בתגובה לדברים אמרה ח"כ טלי פלוסקוב: "דברייך נכונים אבל אני עבור הצלת חייה של אישה אחת הייתי עושה הכל"

ד"ר ענת גבר, מהאגודה למלחמה בסרטן חיזקה את עמדת משרד הבריאות ואמרה: "בגילאי 50 ומטה גילוי מוקדם יכול להועיל מעט אבל להזיק הרבה ליותר נשים בגלל תופעה שנקראת אבחון יתר. נשים שאין להן שום תלונות או גוש, עושים להן ממוגרפיה, לכ-20% מהן מוצאים סרטן שהוא אמיתי אבל כזה שלא היה מתפתח. בשלב הזה אי אפשר לדעת ולכן כמובן שאנחנו מטפלים בכולם ומכאן מגיע הנזק. מדובר בנשים שמקבלות אבחון חיובי על כל המשמעות הקשה של זה- נאלצות לחיות עם האבחנה, מקבלות טיפולים, וזה בעצם כשהתועלת לא קיימת כי המחלה ממילא לא הייתה באה לידי ביטוי אצלהן. הנתונים מראים שאם מנענו תמותה של אישה אחת מתוך 2,000 שנבדקות מתחת לגיל 50, פי 9 נשים מזה אובחנו כנראה באבחון יתר. צריך לאזן בין התועלת לנזק ולהרחיב את נקודת ההסתכלות שלנו גם לנשים הבריאות, גם עליהן יש לנו אחריות".

לסיכום הדיון אמרה ח"כ פלוסקוב: "אני מנצלת את ההזדמנות ופונה לכל אישה ששומעת או מתעניינת בדיון – מהמחלה הזאת יוצאים, אפשר לנצח אותה וזה תלוי בנו. מגיל 50 הקופות יוזמות אבל מגיל 45 מאשרים את הבדיקה למי שיוזמת ומבקשת. אז בואו נקבל החלטה- לצאת ולהיבדק. שמענו היום עמדות שונות בנוגע להקדמת גיל הבדיקה באופן גורף, נבחן את הדברים ואם יעלה הצורך נקדם את הדבר בחקיקה".

הערת המערכת: מחקר מה-LANCET עליו דיווחנו באוגוסט האחרון הצביע על כך שהורדת גיל הממוגרפיה ל-40 הוביל לירידה משמעותית של 25% בתמותה לאורך 10 שנים. לא נראה שאפשר להאשים את עורכי המחקר מה-LANCET בפופוליזם... האפשרות לבצע גם בדיקות גנטיות לאלו שאובחנו עשויה לסייע בבחירת טיפול מותאמת, ולכן נראה שיש מקום, מעבר לדיון החשוב שהתקיים בוועדה, לבצע ולפרסם הערכה מקיפה של התועלת מול הסיכון, וליחס העלות/תועלת של הקדמת גיל הממוגרפיה לפני שתתקבל המלצה/החלטה סופית.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני