Menopause

ההישרדות הכוללת של olaparib בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס (New England Journal of Medicine)

סרטן ערמונית

מחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine בדק את השפעת olaparib על ההישרדות הכוללת בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס. המחקר, שבוצע על ידי ניתוח נתונים ממחקר אחר שבדק תוצאים אחרים, הראה שטיפול ב-olaparib כלל משך הישרדות כולל ארוך יותר באופן משמעותי מקבוצת הביקורת.

בעבר דווח כי olaparib הוביל להישרדות ללא-התקדמות מבוססת הדמיה ארוכה יותר באופן משמעותי מאשר enzalutamide או abiraterone, בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד-לסירוס, שעברו שינויים גנטיים בגנים לתיקון רקומבינציה הומולוגית ומחלתם התקדמה בטיפול קודם בטיפול הורמונלי מהדור החדש. עם זאת, התוצא לגבי ההישרדות הכללית טרם דווח.

במחקר פאזה 3, תווית פתוחה זה, הוקצו באופן אקראי חולים ביחס של 2:1 לקבוצת olaparib (256 חולים) או לקבוצת בקרה שטופלה ב-enzalutamide או abiraterone בתוספת פרדניזון (131 חולים). אוכלוסייה A כללה 245 מטופלים עם שינוי גנטי אחד לפחות ב-BRCA1, BRCA2 או ATM, ואוכלוסייה B כללה 142 מטופלים עם שינוי אחד לפחות באחד מבין 12 הגנים האחרים שנקבעו מראש. החלפת טיפול לטיפול ב-olaparib הותרה לאחר התקדמות מחלה מבוססת הדמיה לחולים שעמדו בקריטריונים מסוימים בקבוצת הביקורת. ההישרדות הכוללת באוכלוסייה A, תוצא משני משמעותי, נותח על ידי מבחן log-rank מרובד מבוקר-אלפא, עם בשלות נתונים של בערך כ-60%. התוצא הראשי ותוצאים משניים נוספים דווחו כבר במחקרים קודמים.

ההישרדות הכללית באוכלוסייה A הייתה 19.1 חודשים בקבוצת ה-olaparib ו-14.7 חודשים בקבוצת טיפול הבקרה (יחס סיכון [hazard ratio] למוות, 0.69; רווח בר סמך של 95%, 0.50-0.97; P = 0.02). באוכלוסייה B, משך ההישרדות החציוני היה 14.1 חודשים בקבוצת ה-olaparib ו-11.5 חודשים בקבוצת טיפול הבקרה. באוכלוסייה הכללית (אוכלוסיות A ו- B), ההישרדות הכללית וההישרדות החציונית היו 17.3 חודשים ו-14.0 חודשים, בהתאמה. בסך הכל, 86 מתוך 131 חולים (66%) בקבוצת הביקורת עברו לטיפול ב-olaparib (56 מתוך 83 חולים [67%] באוכלוסייה A). ניתוח רגישות מותאם להחלפת הטיפול ב- olaparibהראה יחסי סיכון (hazard ratio) למוות של 0.42 (רווח בר סמך של 95%,0.19-0.91 ) באוכלוסייה A, 0.83 (רווח בר סמך של 95%, 0.11-5.98) באוכלוסייה B ו- 0.55 (רווח בר סמך של 95%, 0.29-1.06) באוכלוסייה הכוללת.

בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, שסבלו מגידולים עם שינוי לפחות אחד ב-BRCA1, BRCA2 או ATM, ומחלתם התקדמה בטיפול ההורמונלי מהדור החדש, אלו שהוקצו בתחילה לקבל olaparib היו עם משך הישרדות כללי ארוך יותר באופן משמעותי מאלה שהוקצו לקבל enzalutamide או abiraterone בתוספת פרדניזון כקבוצת ביקורת, למרות מעבר משמעותי של מטופלים מקבוצת הביקורת לקבוצת ה-olaparib.

למאמר ב-NEJM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה