Menopause

השוואת נוגדי-קרישה פומיים שאינם פועלים כנגד ויטמין K לעומת קומדין בחולי סוכרת עם פרפור פרוזדורים (Acta Cardiol)

במאמר שפורסם בכתב העת Acta Cardiologica מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים וסוכרת, סביר יותר כי טיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, יהפוך לטיפול הבחירה לאור יעילות הטיפול במניעת תסחיף סיסטמי או אירוע מוחי ואירועי דמם מג’ורי, ולאחריו Rivaroxaban (קסרלטו) במינון 20 מ”ג, פעם ביום.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להמליץ על טיפול נוגד הקרישה המתאים ביותר בחולים עם פרפור פרוזדורים וסוכרת. לצורך כך, הם השלימו מטה-אנליזה במטרה להשוות את היעילות (אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי) ובטיחות (דימום מג’ורי) בין נוגדי-קרישה פומיים שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K ובין קומדין.

החוקרים השלימו חיפוש שיטתי במאגרי PubMed, EMBASE, Web of Science ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים מתאימים והשלימו מטה-אנליזה במטרה לדווח על עקומת SUCRA (surface under the cumulative ranking) של הטיפולים.

בכל הנוגע לתרופה היעילה ביותר למניעת תסחיף סיסטמי או אירוע מוחי, החוקרים מדווחים כי הייתה סבירות גבוהה כי Dabigatran במינון 150 מ”ג (מדד SUCRA של 0.88) יהיה מדורג במקום הראשון, לאחריו Apixaban (מדד SUCRA של 0.63), Dabigatran במינון 110 מ”ג (מדד SUCRA של 0.59) ו-Rivaroxaban (מדד SUCRA של 0.51). לשם השוואה, סבירות דירוג התרופה הבטוחה ביותר למניעת דימום מג’ורי הייתה Edoxaban (מדד SUCRA של 0.94), לאחריה Dabigatran במינון 110 מ”ג (מדד SUCRA של 0.59) ו-Rivaroxaban (מדד SUCRA של 0.52).

בחולי סוכרת עם פרפור פרוזדורים, טיפול ב-Dabigatran במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, היה צפוי יותר להפוך לטיפול הבחירה למניעת תסחיף סיסטמי או אירוע מוחי ודימום מג’ורי, כאשר במקום השני דורג Rivaroxaban במינון 20 מ”ג, פעם ביום.

Acta Cardiol. 2021 Jan 12:1-10

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה