חדשות

מתן תוך-ורידי של ברזל במינון גבוה עשוי להפחית סיכון לאוטם לבבי בחולי דיאליזה (Cardiovascular Research)

20/12/2021

בקרב חולים תחת טיפולי המודיאליזה, מתן מינון גבוה של ברזל דרך הוריד הפחית את שיעור אירועי אוטם לבבי פטאלי או לא-פטאלי לאורך שנתיים, בהשוואה למתן מינון נמוך יותר של ברזל, כך עולה מנתוני מחקר PIVOTAL, אשר פורסמו בכתב העת Cardiovascular Research.

 

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של ברזל במינון גבוה לעומת מתן תוך-ורידי של ברזל במינון נמוך על הסיכון לאוטם לבבי בחולים תחת טיפולי המודיאליזה.

 

החוקרים השלימו ניתוח של תוצאי סיום משניים של מחקר PIVOTAL (Proactive IV Iron Therapy in Hemodialysis Patients), מחקר אקראי ומבוקר שכלל מבוגרים שהחלו טיפולי המודיאליזה בשנה האחרונה, עם ריכוזי פריטין נמוכים מ-400 מיקרוגרם/ליטר ורוויון טרנספרין של פחות מ-30%.

 

המשתתפים במחקר חלקו באקראי לקבלת ברזל דרך הוריד במינון נמוך או במינון גבוה. התוצא העיקרי היה שיעור אירועי אוטם לבבי פטאליים או לא-פטאליים.

 

לאורך חציון מעקב של 2.1 שנים, 8.4% מהחולים אובחנו עם אוטם לבבי. שיעור אירועי אוטם לבבי מסוג 1 (3.2 מקרים ל-100 שנות-מטופל), היה גבוה פי 2.5 בהשוואה לשיעור אירועי אוטם לבבי מסוג 2 (1.2 מקרים ל-100 שנות-מטופל).

 

שיעור אירועי אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST (3.3 מקרים ל-100 שנות-מטופל) היה גבוה פי שש בהשוואה לשיעור אירועי אוטם לבבי עם עליות מקטע ST (0.5 מקרים ל-100 שנות-מטופל).

 

שעורי התמותה היו גבוהים לאחר אוטם לבבי לא-פטאלי ועמדו על 40% לאחר שנה ועל 60% לאחר שנתיים.

 

מניתוח הנתונים עלה כי מתן פרואקטיבי תוך-ורידי של ברזל במינון גבוה הפחית את הסיכון לתוצא משולב של אוטם לבבי פטאלי ולא-פטאלי בהיקף של 31% (יחס סיכון של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.93) והפחית בהיקף של 31% את הסיכון לאוטם לבבי לא-פטאלי (יחס סיכון של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.51-0.93), בהשוואה למתן ברזל במינון נמוך באופן תגובתי.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי 8.4% מהחולים תחת המודיאליזה פיתחו אוטם לבבי לאורך שנתיים. מהנתונים עולה כי מתן תוך-ורידי של ברזל במינון גבוה, לעומת מתן ברזל במינון נמוך הפחית את הסיכון לאוטם לבבי באוכלוסיית חולים זו.

 

Cardiovascular Research, Dec 7, 2021

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני