Multiple myeloma

ניתוח לתיקון חוליות משפר תנועתיות ומפחית כאב בחולי מיאלומה נפוצה הסובלים משברי דחיסה בחוליות (מתוך כנס ה-Society of Interventional Radiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-35 של ה-Society of Interventional Radiology (SIR) עולה כי השימוש בניתוח לתיקון חוליות (ורטברופלסטיה) בחולי מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma, MML) הסובלים משברי דחיסה בחוליות (Vertebral Compression Fractures, VCF) שאינם אוסטיאופורוטיים מפחית כאב והגבלה תפקודית. המדובר לטענת החוקרים במחקר הגדול ביותר שנערך עד כה באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים מדווחים כי הירידה בכאב הנובע משברים בעמו”ש בשל VCF הביאה ב-37% מהחולים לירידה בצריכת משככי הכאבים ובלמעלה ממחציתם לשיפור בתנועתיות. על ידי הורדת הכאב ושיפור התנועתיות, הם טוענים, סייעה הורטברופלסטיה לחולים להיות ערוכים להמשך הטיפול האינטנסיבי במחלתם הבסיסית.

החוקרים מציינים כי במרכזם טופלו למעלה מ-9,000 חולי MML מחמישים מדינות, יותר מאשר כל מרכז רפואי יחיד בעולם. עם קרוב לשמונה מאות חולים שדווחו במחקר הנוכחי, המדובר לדבריהם במדגם גדול פי יותר מ-10 מאשר פרסומים קודמים בנושא. ממצאיהם מעידים כי ניתוח לתיקון חוליות הינו טיפול טוב עבור חולים שבריריים אשר אין אפשרויות טיפול רבות אחרות העומדות בפניהם, הם טוענים.

קרוב ל-20,000 אמריקאים מאובחנים כסובלים ממיאלומה נפוצה מדי שנה, כך שהמדובר בסרטן הדם השני בשכיחותו בארה”ב. עבור חולי MML, שברי VCF הינם שכיחים מאוד בשל היחלשות מח העצם בעקבות המחלה הסרטנית, ועלולים לגרום לכאבים עזים, הגבלה תפקודית ואף לדחיסה של תוכן הבטן וירידה ביכולת ההתפשטות של הריאות.

על אף שמחקרים קודמים הראו כבר את היעילות של ניתוח לתיקון חוליות בטיפול בשברי דחיסה אוסטיאופורוטיים של החוליות, הרי שמעט מחקרים התמקדו עד כה בטיפול בשברי VCF שאינם אוסטיאופורוטיים.

במחקר נכללו 792 חולים עוקבים (מהם 55% גברים; גיל ממוצע 63 שנים) הסובלים מ-MML ואשר טופלו במרכזם בין 2001 ו-2007. חולים אלו הראו סך של 2,715 שברי VCF שאינם אוסטיאופורוטיים שטופלו ב-1,087 מפגשים באמצעות ורטברופלסטיה (כך ב-904 חולים) או לחילופין קיפופלסטיה (183 חולים). החוקרים מציינים כי היו יותר גברים במדגם, ובמיוחד בגילאי 50-59 שנים, כך שאוכלוסיית החולים הייתה די שונה מזו שרואים באוסטיאופורוזיס.

בנוסף, הם מזכירים כי למעלה מ-30% מהחולים עברו יותר מורטברופלסטיה אחת, וכי על אף ש-341 מהחולים עברו אוגמנטציה אחת בכל ניתוח, הרי שבאחרים בוצעה אוגמנטציה בעד לשישה שברים רב-דרגתיים בכל ניתוח. הם טוענים כי המדובר בטיפול שיש להתאימו לחולה הפרטני, וזאת מאחר ו-MML הינה מחלה הממשיכה כל העת להתפתח.

החוקרים מדווחים כי שברי הדחיסה היו השכיחים ביותר במחקרם זה במעבר מעמוד השדרה הגבי למותני, וכי שברים בחוליות T12, L1 ו-L2 היוו 31.6% מהרמות שטופלו.

החוקרים העריכו את רמת הכאב לפני ואחרי הפעולה באמצעות מדד ה-Visual Analog Scale (VAS) וכן נאסף מידע בשתי נקודות זמן אלו ביחס לשימוש בתרופות, תנועתיות וסיבוכים של הניתוח.

בתום המחקר, דיווחו החולים על ירידה משמעותית בכאב, עם ציון VAS ממוצע של 7.0 לפני הפעולה לעומת 2.7 לאחריה (p < 0.001). על אף ש-62% לא הראו שינוי בצורך במשככי כאבים, 37% דיווחו על ירידה בצורך זה, ורק 1% דיווחו על עלייה בו. בנוסף, דווח על שיפור ברמת הפעילות הבתר-ניתוחית בקרב 53% מהחולים, ו-83% מהחולים ציינו כי היו שוקלים לעבור את הפעולה שוב בעת הצורך.

לבסוף, מדווחים החוקרים כי סיבוכים הקשורים בפעולה לא היו שכיחים, וכי נצפה מספר נמוך מאוד של מקרי דלף. הם מציינים כי 95% מהפעולות בוצעו בידי רופא יחיד. לאור ניסיון זה, הם משערים כי זו הסיבה לשיעור הסיבוכים הנמוך.

בהתבסס על ממצאיהם אלו, מסכמים החוקרים כי רדיולוגים התערבותיים יכולים לטפל ביעילות במקרים המורכבים ביותר של שברי דחיסה לאורך עמוד השדרה באמצעות ורטברופלסטיה.

מומחה בתחום שנכח בכנס טוען כי מעודד מאוד לראות קבוצת חוקרים אמריקאית דנה בטיפול רב-דרגתי, טיפול שנטען לטובתו באירופה מזה מספר שנים. כשנשאל אם ניתן יהיה לבצע מחקר קליני מבוקר בהקצאה אקראית אשר ישווה ורטברופלסטיה עם ניתוח דמה בחולים אלו, השיב כי הדבר לא יהיה אתי בחולי סרטן, מאחר וסובלים מתוחלת חיים קצרה יותר מלכתחילה ולפיכך אין סיבה שיסבלו מכאבים בחייהם. החוקרים מציינים כי החלו לבחון את שנות החיים המתוקננות לאיכות החיים על מנת להעריך האם חולים הניתוח לתיקון חוליות משפיע על שיעורי התמותה בחולים אלו.

מומחה נוסף שנכח בכנס טוען כי למרבה הצער, הדיווחים האחרונים בתקשורת ביחס לסכנות של ורטברופלסטיה הפחידו שלא לצורך מיליוני חולי סרטן שיכולים היו לעבור אוגמנטציה של החוליות להקלת סבלם. לדבריו, התוצאות החיוביות של המחקר הנוכחי עומדות בקנה אחד עם אלו של מחקרים קודמים, ובין יתרונותיו מזכיר את מספר החולים הרב שטופלו. מספר החולים עשוי בפני עצמו לאשר את היעילות של אוגמנטציה של חוליות, טוען המומחה.

מתוך הכנס השנתי ה-35 של ה-Society of Interventional Radiology (SIR) שנערך באפריל 2010 בטמפה, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה