Multiple myeloma

משרד הבריאות מפרסם הנחיות והמלצות בעקבות הכרזת ה-WHO על בשר משומר כגורם סיכון מובהק לסרטן

בהמשך להכרזת ה-WHO ולתקציר מאמר שפורסם ב-Lancet Oncol. לפיו צריכת בשר משומר קשורה לעלייה בסיכון לסרטן, ובהתאם לכך הגדרת בשר משומר כגורם סיכון ודאי לסרטן מקבוצה 1 (אותה קבוצה כמו עישון, חשיפה לאזבסט וצריכה מוגברת של אלכוהול) , מפרסם משרד הבריאות מסמך הסבר והנחיות, המוצג להלן .

יש לציין שה-WHO גם קבע שצריכת בשר אדום קשורה לעלייה בסיכון לסרטן המעי והוא הוצב בקבוצה A2 של החומרים הגורמים לסרטן.

צריכת מוצרי בשר נמצאה במחקרים שעליהם התבססו המחברים קשורה לעלייה בסיכון לסרטן קולורקטאלי, סרטן שד,  רחם, כליה , שחלה, לבלב, ערמונית, אשכים , תירואיד ומיאלומה נפוצה.

Lancet Oncol. Published online October 26, 2015.Abstract

להלן נייר העמדה של משרד הבריאות בנושא: בשר מעובד והקשר לסרטן הנחיות ארגון הבריאות העולמי

מהם סוגי הבשרים  המעובדים?

המושג בשר מעובד כולל כל בשר שעבר שינוי בתהליכי המלחה, אשפרה (שימור), עישון, תסיסה, או תהליכים אחרים כדי לשפר את הטעם או לשפר את המרקם ואפשרות שימור לאורך זמן. הכוונה כאן לא רק לבשר בקר או חזיר אלא גם כבש, עוף, או הודו. דוגמאות כוללות נקניקיות הודו, עוף ובייקון בשר כבוש ועוד .

מזונות אלו סווגו כמסרטנים על ידי ארגון הבריאות העולמי. בשר אדום סווג ע”י הארגון הבין לאומי למחקר הסרטן כ”עלול לגרום לסרטן בבני אדם” –  probably carcinogenic to humans.” 

סוגי הסרטן הקשורים בצריכת בשר מעובד

הראיות החזקות ביותר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן המעי הגס. המדענים בחנו גם נתונים על יותר מ-15 סוגים אחרים של סרטן ומצאו קשר חיובי בין צריכת בשר אדום מעובד וסרטן הלבלב, סרטן בלוטת הערמונית (סרטן הערמונית מתקדם), וסרטן הקיבה.

תהליך הפקת המסקנות

נעשתה סקירה של 800 מחקרים ע”י הארגון העולמי לחקר הסרטן בנושא בשר מעובד על קבוצות אנשים ברחבי העולם, בהקשר לקבוצות אתניות מגוונות וסוגי דיאטות.

מה הם הגורמים המסרטנים בבשר מעובד?

מחקרים מראים כי טכנולוגית עיבוד ובישול בשר הכוללת טמפרטורות גבוהות עישון ועוד יכולות להוביל להיווצרות של כימיקלים מסרטנים. מחקרים אחרים מצאו כי התרכובות הללו הופיעו בחלקים של מערכת העיכול כמו המעי הגס.

האם סוגים מסוימים של בשר מעובד פחות מסוכנים מאחרים?

עדיין לא ניתן להסיק מסקנות ברמה זו  על פי הנתונים הקיימים.

מהן ההמלצות הבינלאומיות?

רצוי לא להרבות באכילה של בשר מעובד אם אוכלים תזונה עשירה מאוד במוצרי בשר, ובשר מעובד צריך לקצץ, נמסר ע”י סטיבן קלינטון, פרופסור לאונקולוגיה רפואית באוניברסיטת אוהיו שהוא חבר בוועדה המייעצת להנחיות תזונתיות 2015 בארה”ב. מומלץ על ידם לקצץ בשר אדום חזיר ומוצרים מעובדים.

אז, כמה זה בטוח לאכול?

על פי Dariush Mozzafarian, דיקן ביה”ס למדעי התזונה ולמדיניות באוניברסיטת טאפטס, אין מספיק ראיות כדי לתת כמות מסוימת ומוגדרת כנכונה ובטוחה לצרוך ממוצרי בשר.

Mozzaffarian אומר שהמלצות כלליות שלו הם “לא יותר מ 1-2 מנות לחודש של בשר מעובד.” ו”לא יותר מ 1-2 מנות בשבוע בשר לא מעובד”.

האגודה האמריקנית לסרטן אינה מספקת יעדים מוגדרים. במקום זאת, מייעצת לאמריקנים להמעיט באכילת בשר מעובד כמו בייקון ונקניקיות בדיאטה שלהם, לבחור דגים, עוף, שעועית, כחלופה לבשר אדום. כאשר אוכלים בשר אדום, לבחור חלקים רזים, וחלקים קטנים יותר. הכמות הרצויה לאכילה תלויה גם בגורמי סיכון אישיים של האדם.

האם בשר מעובד מזיק כמו עישון?

לא. אמנם בשר מעובד סווג באותה קטגוריה סיכון לסרטן כמו עישון, אך אינו מסכן באותה עוצמה. כגורם יחיד, עישון תורם משמעותית לסיכון של סרטן ריאות וסוגי סרטן אחרים, לעומת זאת, בשר מעובד “בעל סיכון צנוע בהרבה”.

באופן ספציפי, עבור כל אכילה של 50 גרם בשר מעובד מדי יום, הסיכון של סרטן המעי הגס עולה ב- 18 אחוזים לעומת אי אכילת בשר מעובד, על-פי אגודת הסרטן הבינלאומית. לשם השוואה הסיכון של מעשן לפתח סרטן ריאות גדול פי 10 לעומת אדם שאינו מעשן.

יודגש כי הממצאים שפורסמו אינם חדשים, החידוש הוא העובדה שארגון הבריאות העולמי החליט כי יש מספיק מידע בכדי לסווג צריכת בשר מעובד כמסרטן ודאי.

המלצות משרד הבריאות

1.      יש לגוון את מקורות החלבון ולהעשיר את החלבונים בחלבונים מהצומח כגון קטניות ודגנים מלאים (עדשים, אפונה, חומוס, פול, לוביה ,שעועית ועוד) לפחות פעמים בשבוע.

2.      ניתן לאכול בשר ממקורות שונים : עוף, דגים , בקר, דלי שומן. לא חייבים לאכול בשר בכל יום.

3.      מומלץ להגביל את כמות הבשר המעובד הנצרכת על ידי האוכלוסייה בעיקר בקרב ילדים ל”לא יותר מפעם בחודש” (נקניקיות, נקניקים, המבורגרים, שניצלים מעובדים ועוד).

4.      חשוב להקפיד לאכול ארוחות מסודרות רצוי באופן משפחתי.

5.      יש לגוון את התזונה ולהגדיל צריכה של מזון טבעי כגון פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים , לחם מדגן מלא, מוצרי חלב דלי שומן, בשר, דגים ועוף דלי שומן ולהפחית ככל האפשר במזון מעובד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הסיר את אישור הטיפול ב-Melphalan לטיפול במיאלומה נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הסיר את אישור הטיפול ב-Melphalan לטיפול במיאלומה נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על החלטה סופית להסרת אישור הטיפול ב-Melphalan (מלפלן) כנגד מיאלומה נפוצה לאור חשש בנוגע לבטיחות הטיפול  התרופתי. הסוכנות אישרה מתן Melphalan לטיפול בשילוב עם Dexamethasone לטיפול בחלק מהחולים עם מיאלומה נפוצה בפברואר 2021 תחת תכנית אישור מואץ. מספר חודשים מאוחר יותר, בחודש יולי, מנהל המזון והתרופות […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה