נעה גינזבורג,BSc
מחקר ראשון זה בחן משטרי טיפול שונים בחולים עם מיאלומה נפוצה עם היסטוריה טיפולית תרופתית נרחבת. משטרי הטיפול שנבחנו היו carfilzomib, lenalidomide וכן dexamethasone (KRd). מהמחקר עולה כי משטר הטיפול ב- KRd היה נסבל והראה יעילות גבוהה באוכלוסייה זו של חולי RRMM (relapsed or refractory multiple myeloma) יפניים.
מדובר במחקר פתוח תווית , שלב ראשון, של KRd באוכלוסיה יפנית עם מיאלומה נפוצה חוזרת או עקשנית (RRMM) שנערך במספר מתחמים במקביל. מטרתו היתה להעריך מהי היעילות והבטיחות כמו גם הסבילות והפרמקוקינטיקה של התרופות. החולים קיבלו Carfilzomib דרך הוריד במשך עשר דקות בימים 1,2,8,9 ו-15, כמו גם 16 במחזור טיפול של 28 יום. במחזור הטיפול הראשון, המינון בימים ה-1,2 היה 20 mg/m2, ולאחריו 27 mg/m2 . המינון של Lenalidomide היה 25 מ”ג , והוא ניתן בימים 1-21, ושל dexamethasone היה 40 מ”ג, כשהטיפול ניתן בימים 1,8,15 ו-22.
במחקר השתתפו 26 מטופלים, שקיבלו (חציונית) ארבעה משטרי טיפול בעבר. 88.5% קיבלו bortezomib בעבר, ו-61.5% קיבלו lenalidomide. החוקרים מצאו ציטוגנים בסיכון גבוה ב-53.8% מהמטופלים; שיעור התגובה הכללי היה 88.5%.
החוקרים מצאו שיעור גבוה יותר של היפרגליקמיה בהשוואה לרמה שנמצאה במחקר קודם שבחן מונותרפיה של carfilzomib, אך הם ייחסו זאת ל- dexamethasone.
הפרמקוקינטיקה של Carfilzomib לא הושפעה ממינוני ה- lenalidomide וה- dexamethasone. משטר הטיפול ב- KRd היה אם כך נסבל והראה יעילות גבוה באוכלוסיה זו של חולי RRMM יפניים.
Cancer Sci.2017 Jan 16. doi: 10.1111/cas.13166.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!