Multiple myeloma

מטופלים שקיבלו או נחשפו לאנטיביוטיקה בתוך שבועיים מסקירת קולונוסקופיה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח IBS- סינדרום המעי הרגיז (DDW )

מאת נעה גנזבורג, Bsc


מטופלים שעברו קולונוסקופיה וקיבלו אנטיביוטיקה לאחריה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סינדרום המעי הרגיז (IBS) בהשוואה לנבדקים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה, כך עולה מסקירה רטרוספקטיבית חדשה שנערכה בקרב למעלה מ- 400,000 משתתפים. במידה פחותה יותר, ממצאי המחקר מעידים גם לנטילה של אנטיביוטיקה בשבועיים שלפני הקולונוסקופיה עלול להיות קשר להופעה של IBS.


החוקרים ביקשו לבחון האם ניקוי המעי לקראת קולונוסקופיה, במקביל לחשיפה לאנטיביוטיקה, נקשרות להופעה של IBS או של תסמינים הקשורים לסינדרום, המעי הרגיז. בסקירה שערכו נכללו נתונים של מטופלים בני חמישים או יותר ממאגר המידע OptumInsight Clinformatics שעברו קולונוסקופיה בין 2000-2016. בסקירה לא נכללו מטופלים שהתלוננו על הפרעות או תופעות גסטרואנטרולוגיות בחודשים שקדמו למחקר. החוקרים הציבו כיעד מחקר עיקרי הופעה של IBS בתוך 180 יום לאחר החשיפה לאנטיביוטיקה. יעד שניוני היה הופעה של שלשול, שינויים בהרגלי תנועת המעיים, וכאבי בטן. שני אחוזים מהעוקבה קיבלו אנטיביוטיקה לפני או אחרי הקולונוסקופיה, כשאחוז אחד נטל את התרופה לפני ואחוז אחד נחשף לתרופה לאחר הבדיקה.  בתוך פרק זמן ממוצע של 112 ימים אובחנו 1002 מטופלים, כ-0.2% מהעוקבה, עם IBS

באמצעות ניתוח רב משתנים מצאו החוקרים כי חשיפה לאנטיביוטיקה בשבועיים שלאחר הקולונוסקופיה נקשרה לעליה של 77% בסיכון לפתח IBS. החוקרים מציינים כי נראתה גם מגמה הקושרת נטילה של אנטיביוטיקה לפני בדיקת הקולונוסקופיה לעליה בסיכון ל-IBS, כמו גם לנטילה של התרופה לפני ואחרי בדיקת הקולונוסקופיה, גם אם לזו לא הודגמה מובהקות סטטיסטית.

החוקרים ממליצים כי על רופאים לבחון ולוודא שמטופלים המיועדים לעבור בדיקת קולונוסקופיה לא קיבלו אנטיביוטיקה לפני הבדיקה, ולהזהיר אותם מנטילה של אנטיביוטיקה מיד לאחריה, במידת האפשר.

Digestive Disease Week (DDW) 2020: Abstract 404.

https://www.medscape.com/viewarticle/931491

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA, שמטרתה לזהות DNA לא תקין באנשים עם סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, זיהתה נכון סרטן מעי גס ברוב האנשים שנמצא כי חולים בסרטן, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine

  • התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    הסרת גידול מעי גס ראשוני לפני טיפול כימותרפי אינה מובילה לשיפור ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס שאינה ניתנת לריפוי באמצעות התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כימותרפיה מהווה את גישת הטיפול העיקרית בחולים עם סרטן […]

  • מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת צליאק סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז זמן רב לפני ואחרי האבחנה של מחלת צליאק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הסיכון לאבחנה של תסמונת מעי רגיז בחולים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים התבססו על נתונים משבדיה וזיהו 27,762 חולים […]

  • חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית וקשר מנה-תגובה לא ליניארי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין מחלת מעי דלקתית עדיין שנוי במחלוקת, בפרט […]

  • עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    מנתונים חדשים מארצות הברית שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי בעונת 2023-2024 נרשמה עליה חוזרת בשיעור מקרי זיהום נשימתי משנית ל-Mycoplasma pneumoniae בארצות הברית, זאת לאחר ירידה בשיעור המקרים במהלך מגפת הקורונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Mycoplasma pneumoniae כולל תסמינים נשימתיים קלים, כאשר המצב הקליני לעיתים מכונה דלקת ריאות מהלכת (Walking Pneumoniae). […]

  • טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society עולה כי טיפול ב- Amoxicillin נותר טיפול יעיל כנגד דלקת אקוטית של האוזן התיכונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהומי אוזניים מהווים את הסיבה הנפוצה ביותר לטיפול אנטיביוטי בילדים, כאשר 80% מהילדים צפויים לפחות לדלקת אוזניים אחת עד גיל 5 שנים ורבע […]

  • גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    במאמר שפורסם בכתב העת Infection מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מתקדם, אבחנה של סוכרת והיסטוריה של זיהום חמור קודם מהווים גורמי סיכון להתפתחות מחלה חמורה משנית לזיהום בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), בעוד שחיסון כנגד הנגיף מהווה גורם מגן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון להתפתחות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה