מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בנשים קשישות תתכן תועלת לטיפול כימותרפי אדג’וונטי כנגד סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ועם מעורבות קשריות לימפה, גם בנוכחות מחלות רקע רבות.
מדגם המחקר כלל 1,592 נשים בארצות הברית בין השנים 2010-2014, שהיו בגילאי 70 שנים ומעלה ואובחנו עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ושליליים לקולטני ERBB2. החוקרים התאימו בין משתתפות שקיבלו טיפול כימותרפי אדג’וונטי ובין אלו שלא קיבלו טיפול כימותרפי אדג’וונטי על-בסיס גיל, מדד מחלות רקע, סוג המרכז הרפואי ומיקומו, שלב פתולוגי של הגידול וקבלת טיפול הורמונאלי וקרינתי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול כימותרפי אדג’וונטי ובין ההישרדות הכוללת.
מדגם המחקר כלל 1,592 נשים (גיל ממוצע של 77.5 שנים) שענו על קריטריוני ההכללה במחקר. מבין אלו, 350 נשים (22%) קיבלו טיפול כימותרפי ו-1,242 נשים (78%) לא קיבלו טיפול זה. בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול כימותרפי, אלו שקיבלו את הטיפול היו צעירות יותר (גיל ממוצע של 74 לעומת 78 שנים), עם גידול ראשוני גדול יותר (שיעור גידולי pT3/T4 עמד על 20.6% לעומת 14.7%, בהתאמה) ומעורבות קשריות נרחבת יותר בבדיקה פתולוגית (21.4% לעומת 6.5% עם מחלה pN3 ו-52.0% לעומת 75.4% עם מחלה בשלב pN1). מרבית הנשים שקיבלו טיפול כימותרפי קיבלו גם טיפולים אדג’וונטים אחרים, כולל טיפול הורמונאלי (88.3% לעומת 82.5%) וקרינתי (67.4% לעומת 43.5%).
במדגם המותאם, עם חציון מעקב של 43.1 חודשים, החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בחציון משך ההישרדות הכוללת בין נשים שקיבלו טיפול כימותרפי ואלו שלא קיבלו טיפול כימותרפי (78.9 חודשים לעומת 62.7 חודשים, בהתאמה). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, קבלת טיפול כימותרפי לוותה בהישרדות טובה יותר (יחס סיכון של 0.67, p=0.02).
ממצאי המחקר מעידים כי בנשים קשישות עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן, עם מעורבות קשריות לימפה, לצד מחלות רקע רבות, קבלת טיפול כימותרפי לוותה בשיפור ההישרדות הכוללת.
JAMA Oncol 2020
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!