דוברות הכנסת (ועדת העבודה, הרווחה והבריאות)

במסגרת ציון היום למניעת אובדנות בכנסת שהתקיים ביוזמת ח”כ קטי שטרית ,קיימה הבוקר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון בנושא התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. במהלך הדיון סיפר תומר מוסקוביץ,  מנכ”ל רשות האכיפה והגבייה על עלייה משמעותית במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר.

לדבריו, מספר האיומים נמצא במגמת עלייה מזה מספר שנים, אולם מאז פרוץ המשבר זוהתה עלייה משמעותית: ב-2018 נרשמו 129 מקרים, ב- 2019- 136 מקרים ומתחילת 2020 ועד חודש אוקטובר -168 מקרים. מוסקוביץ’ ציין: “ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים- ממאבטח בלשכה, פקידי הקבלה, נציגי פניות הציבור ועוד. ההדרכה תערוך 3 שעות ותהיה יעילה וממוקדת לצורך זיהוי וטיפול בפניות בעלות אופי אובדני. זה לא יהפוך אותם לפסיכולוגים או מטפלים אבל ייתן להם כלים להתמודד עם השניות הקריטיות האלה אל מול החייב”.

ד”ר שירי דניאל , מנהלת מקצועית בער”ן (האגודה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית) סיפרה גם היא על עלייה במספר הפניות האבדניות על רקע מצוקה כלכלית: “מתחילת המגפה ענינו על למעלה מ-268,000 פניות. בהשוואה ל2019 שהסתכמה כולה ב- 200,000 פניות. שלוש פעמים ביום מופעל נוהל חירום להצלת חיים , כ-60 אחוז מהפניות אלינו זה מבוגרים צעירים שמתמודדים עם משבר כלכלי ותעסוקתי שאליו מצטרף משבר נפשי”.

מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ טלי פלוסקוב אמרה: “הנושא הזה היה חשוב תמיד ועכשיו בתקופת הקורונה הוא רלוונטי פי כמה וכמה. על פי חלק מהנתונים מספר המתאבדים בשנה יורד, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. זה צריך להיות כל הזמן בראש שלנו- תפתחו את העיניים, תראו מה קורה סביבכם, כל מילה טובה שניתן לאנשים האלה יכולה להציל את החיים שלהם”.

ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהציגה בדיון החוקרת מרב פלג – גבאי עולה כי הנתונים הרשמיים מצביעים על כ-400 מקרי התאבדות בישראל בכל שנה. עם זאת, על פי הערכות של משרד הבריאות מדובר בהערכת חסר ומספרם הוא בפועל כ- 500 , זאת בשל תת-דיווח על התאבדות כסיבת המוות. התוכנית הלאומית של ישראל למניעת אובדנות לא יושמה במלואה, למרות שאושרה בהחלטת הממשלה מ2013.

מלי אורגד ממשרד העבודה והרווחה: “משרד הרווחה החל לעסוק בנושא זה בשנים האחרונות, בנינו מודל עבודה עם שני ערוצים עיקריים של התערבות : מרכזי סיוע למשפחות שכולות שנותנים מענה למשפחות בנושאים של התאבדויות ותחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. ישנם 120 תחנות של תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי 8 מרכזי סיוע עיקריים שמפעילים עמותת אל”ה ו”בשביל החיים” ועושים עבודה מאוד חשובה ומשמעותית”.

גלית שטיינר, אם לשבעה מירושלים שאחד מבניה התאבד: “אחרי המקרה קיבלנו תמיכה ממרכז הסיוע אלה, התמיכה אפשרה לנו לעמוד על הרגליים. יש לי הרבה הכרת הטוב שהיא באמת לא מובנת מאליה. יכולנו להוציא סכומי עתק אם היינו אמורים להשקיע באופן אישי. אנחנו מרגישים שזה מאוד הקל ושיפר את המצב”.

מירי כהן , מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות במשרד הבריאות : ” השנה הגדלנו את תקציב הפעילות בתחום למשרד החינוך מ-3 ל-6 מיליון שקלים. זה חשוב בוודאי בימים אלה שהתלמידים לא נמצאים במערכת החינוך שזה מגדיל סיכון. מעבר לפעילות השוטפת עם כלל משרדי הממשלה , השגנו 9 וחצי מיליון נוספים כדי להגביר את הזמינות של הקווים החמים. אנחנו רואים את העלייה במספר הפונים. מצד אחד זה מעיד על מצוקה, מצד שני זה מעיד על זמינות ומענה. כדי לתת מענה זמין משרד הבריאות מעניק לכל מבוטח של קופת חולים 3 שיחות טיפוליות של עד 45 דקות עם איש מקצוע ללא הפנייה וללא תשלום.”