Nutritional/Metabolic

ועדת הבקרה של הטיפול בחולי קורונה בבתי החולים קובעת כי היו אשפוזים מיותרים של חולים קלים מחד ומאידך מחסור בתקנים ומיטות טיפול נמרץ לחולים הקשים (YNET)

אתר YNET פרסם השבוע  כי ע”פ דו”ח הביניים השלישי של ועדת הבקרה והאיכות לטיפול בחולי קורונה בבתי החולים (הדו”ח נכתב בינואר 21 אך נשלח רק השבוע למנהלי בתי החולים) בוצעו אשפוזים מיותרים של חולים קלים, וכי הייתה הגזמה רבה בכל הקשור לתכנון של בינוי ומכשור לצורך אשפוז חולי קורונה.

בוועדת הבקרה והאיכות חברים אנשי מקצוע ממשרד הבריאות ומנהלים בכירים בבתי החולים.

ע”פ הדיווח של YNET מחברי הדו”ח סבורים כי “רוב החולים הקלים והבינוניים הבריאו ללא צורך בהתערבות מיוחדת וככל הנראה אין צורך לאשפז חולים במצב קל או בינוני ויש להיערך לטיפול באשפוזי בית בקהילה“. כמו כן מחברי הדו”ח כותבים כי “את החולים הקשים צריכים לנהל המומחים לטיפול נמרץ ולא להוות רק יועצים”. ולכן הדו”ח ממליץ על כך ש“יש להגדיל באופן משמעותי את תקני המתמחים ביחידות לטיפול נמרץ, לפתוח קורסים לאחיות טיפול נמרץ ולאתר את כל בוגרות ובוגרי הקורסים לטיפול נמרץ שעובדים במחלקות אחרות ולהעבירם ליחידות לטיפול נמרץ לחיזוק הצוותים ולאפשר עבודה יעילה במשמרות“. בהקשר זה מחברי הדו”ח מציינים שהיו פניות חוזרות מצד מנהלי בתי החולים לקבלת תוספת כ”א ומיטות טיפול נמרץ שלא נענו ע”י משרד הבריאות.

ע”פ YNET הערכת מחברי הדו”ח היא כי “הניסיון המצטבר משני הגלים של המגיפה מראה כי בתי החולים לא הגיעו לאי ספיקה  וכי הייתה הגזמה רבה בתכנון האשפוז בכל הקשור לבינוי ומכשור”. המחברים סבורים עם זאת ש”אין מקום לאסור על פעילות אמבולטורית ואלקטיבית לפני שהדבר הכרחי ויש מקום לבזר החלטה על מדיניות זו לכל בית חולים בהתאם ליכולות הצוותים”.

מבחינת התקשורת בין בתי החולים לקופות החולים קובעים מחברי הדו”ח ש”אחת הטענות השכיחות שהוועדה שמעה היא בקשר לרצף הטיפולי בין בתי החולים למרפאות הקהילה, הן טרם האשפוז והן לאחריו. ידם של רופאי המשפחה קלה בהפניית חולים החשודים או מאומתים לקורונה לבתי החולים וזו הסיבה שחולים רבים לא מתקבלים ונשלחים לבידוד או שמתאשפזים למרות שהם מוגדרים כקלים. חולים אלה תופסים מיטות ייעודיות לקורונה ומכבידים ביותר על הצוות“.

אחת ההמלצות בדו”ח קוראת גם לחדד את ההוראות למתן חמצן וצורת המתן – מסיכה, חמצן בזרם גבוה, הנשמה לא חודרנית בלחץ חיובי או אינטובציה והנשמה חודרנית.” בנוסף, מחברי הדו”ח טוענים ש”אין קריטריונים ברורים לחיבור לאקמו או לטיפול פליאטיבי ושחסרים מדדים אובייקטיביים מקובלים על כל המטפלים לחידוד ואיתור נקודות המעבר ממתן חמצן להנשמה לא חודרנית”.

בתגובה לדו”ח טען ד”ר יגאל כסיף, יו”ר החברה הישראלית לאקמו וחבר ועדת המשנה לאקמו של הוועדה שהנחיות החברה המבוססות על ההנחיות הבינ”ל הופצו  לכל צוותי האקמו בישראל ויושמו בהתאם.

הערת המערכת: אמש קיימנו ראיון עם פרופ’ נדב דוידוביץ’ שבו הסביר את הצורך בהקמת וועדת חקירה ממלכתית לבחינת אופן ניהול משבר הקורונה. בראיון התייחס דוידוביץ’ בחיוב לוועדת הבדיקה אך הדגיש שבשל גודל והיקף האירוע חשוב שתיעשה בדיקה רחבה ובלתי תלויה שתתמקד בעיקר בתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים השונים.  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה