חדשות

הנחיות חדשות בנושא בוטוליזם מתמקדות באירועים רבי נפגעים (מתוך הודעת ה-CDC)

02/06/2021

 

רעלן בוטולינום הוא החומר הרעיל ביותר המוכר כיום ושאיפה של 1-3 ננוגרם בלבד של הרעלן לקילוגרם משקל גוף מהווה מנה קטלנית. כעת, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן פרסם את ההנחיות המקיפות הראשונות מסוגן אודות אבחנה וטיפול בבוטליזם.  מומחי ה-CDC עבדו על הנחיות אלו משנת 2015 ולאורך השנים פורסמו 15 סקירות שיטתיות בנושא.

 

בשנת 2016, ה-CDC ערך שני פורומים מורחבים וכינס 72 מומחים לסדנא. מעבר לנושאים הנוגעים לאבחנה וטיפול, ניתן דגש למצבים הדורשים טיפול במספר חולים במקביל ושיקולים אתיים בטיפול.  

 

בעוד שרופאים יודעים לספק טיפול לחולה הפרטני, בעיתות משבר, כאשר חולים רבים עלולים להתקבל לבתי חולים בעקבות התקפת טרור, הדגש חייב לעבור לאוכלוסיה ולא לחולה הבודד. המומחים בחנו נושאים הנוגעים למיון חולים, הוספת מיטות וטיפול בחולים כאשר בתי החולים מוצפים עקב שטף של חולים במצב חמורה.

 

אירועים רבי נפגעים דומים למצבי הדחק עימם התמודדו אנשי צוות רפואי בשנה האחרונה על-רקע מגפת הקורונה, אשר דרשה ניהול נכון של המשאבים ואנשי הצוות אל מול השטף הגדול של חולים במצב קשה.

 

המומחים מסבירים כי בוטוליזם הינה מחלה נדירה ולכן עלול להיות קשה להגיע לאבחנה. הם קוראים לבתי חולים לפתח פרוטוקולים לעיתות משב כחלק מתכניות מוכנות למצבי חירום. התסמינים מתחילים לרוב בשיתוק עצבים קרדיאליים ולרוב יש שיתוק רפה סימטרי ההולך ויורד. התסמינים עשויים להתקדם לכשל נשימתי ותמותה. רמזים נוספים העשויים לכוון לאבחנה כוללים העדר חסרים תחושתיים והעדר כאב.

 

התסמינים עלולים להטעות כי מדובר במיאסתניה גראביס או תסמונת גיליאן ברה, אם כי האחרון מתאפיין בשיתוק עולה.

 

במקרים של בוטוליזם עקב הרעלת מזון, הקאות מופיעות במחצית מהחולים. שימורים ביתיים מקולקלים מהווים את גורם הסיכון המג'ורי. למרות שהרעלן נהרס במהירות בחום, נבגי החיידקים אינם נהרסים בקלות. בוטוליזם עקב זיהום פצע נפוץ בעיקר בקרב מזריקי סמים.

 

חשוב להדגיש כי בוטוליזם אינה אבחנה דחופה אשר תתבצע על בסיס הממצאים הקליניים. בדיקות מעבדה לאבחנה דורשות זמן ארוך מדי ומבוצעות רק במעבדות בריאות הציבור. אין לדחות את ההחלטה למתן אנטי-רעלן עד לאישור האבחנה.

 

על רופאים ליצור קשר מיידי עם רשויות הבריאות בכל מקרה של חשד לבוטוליזם ואלו יארגנו ייעוץ מומחים.

 

הטיפול באנטי-רעלן הינו הטיפול הספציפי היחיד לזיהום זה. עם מתן מוקדם, עדיף בתוך 24-48 שעות מהופעת התסמינים, הטיפול עשוי לעצור את התקדמות השיתוק. עם זאת, הנוגדן לא יביא לנסיגה בשיתוק קיים. במידה והשיתוק ממשיך להתקדם לאחר 24-48 שעות, הנוגדן עדיין צפוי להיות יעיל.

 

למרות שההנחיות הנוכחיות מתמקדות במיון וטיפול במקרים של אירועים רבי נפגעים עקב בוטוליזם, חשוב להדגיש כי באתר ה-CDC יש התייחסות להתפרצויות שמקורן במזון ומניעה של זיהומים אלו.

 

מתוך הודעת ה-CDC

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני