העברה ישירה של חולים עם חשד לאירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם למרכז רפואי עם יחידה מקיפה ייעודית לטיפול באירועים מוחיים להשלמת טיפול אנדווסקולארי עשויה להיות עדיפה על העברה ראשונית למרכז קרוב יותר, במידה והנסיעה עד למרכז הייעודי צפויה להיות קצרה משעה, כך עולה מנתוני מחקר RACECAT, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ISC (International Stroke Conference).

מחקר RACECAT היה מחקר אקראי-מבוקר שנועד לבחון אם שיעורי תוצא נוירולוגי חיובי בחולים עם חשד לאירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול היו גבוהים יותר בחולים שהועברו ישירות למרכז בעל יכולת טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה להעברה תחילה למרכז מקומי לטיפול תרומבוליזה.

מדגם המחקר כלל 1,401 חולים עם חשד לאירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, כפי שנקבע ע”י הפרמדיקים בשטח. החולים חולקו באקראי להעברה לבית חולים מקומי או למרכז טיפול מקיף באירועים מוחיים שהיה במרחק גדול יותר.

אבחנה סופית של אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול נקבעה ב-47% מהמשתתפים; 22% אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי ללא חסימת כלי דם גדול; 23% אובחנו עם דימום תוך-מוחי; וב-8% נקבעה אבחנה של מצב המחקה אירוע מוחי. חציון מרווח הזמן עד למרכז עם טיפול אנדווסקולארי עמד על 61 דקות.

החוקרים מדווחים כי 60% מהחולים במחקר עברו תחילה טיפול תרומבוליזה בבית החולים המקומי, עם מרווח זמן עד תרומבוליזה של 120 דקות; 47% הועברו ישירות למרכז האנדו וסקולארי, עם מרווח זמן עד תרומבוליזה של 155 דקות.

טיפול אנדווסקולארי בוצע ב-39% מהחולים שהועברו תחילה לבית החולים המקומי, זאת בהשוואה ל-49% מהחולים שהועברו ישירות למרכז המקיף. מרווח הזמן עד טיפול אנדווסקולארי עמד על 270 דקות ו-214 דקות, בהתאמה.

בקרב חולים עם אבחנה של אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול לא תועדו הבדלים בתוצאות התפקודיות בין אלו שהופנו ישירות למרכז אנדווסקולארי ואלו שהועברו תחילה לבית החולים המקומי. תוצא תפקודי טוב תועד ב-29.6% מאלו שהופנו ישירות למרכז אנדווסקולארי, בהשוואה ל-31.3% מאלו שהועברו תחילה לבית חולים מקומי (יחס סיכויים מתוקן של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.69).

עם זאת, בקרב חולים עם חסימת כלי דם גדול שקיבלו tPA בבית החולים המקומי תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לאלו שהועברו ישירות למרכז האנדו וסקולארי, כאשר ב-33% תועדו תוצאות תפקודיות טובות (p=0.07).

באשר לחולים שקיבלו טיפול אנדווסקולארי, שוב לא תועדו הבדלים בשיעורי השגת תוצא תפקודי טוב בין שתי הקבוצות. מבין החולים שהופנו ישירות למרכז אנדווסקולארי, 34.1% השיגו תוצא תפקודי טוב, זאת בהשוואה ל-32.1% מהחולים שהופנו תחילה לבית החולים המקומי (יחס סיכויים מתוקן של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.35).

החוקרים הסבירו כי הממצאים נבעו מהבדל קטן יחסית במרווחי הזמן עד לטיפול בין הקבוצות. מרווח הזמן מהופעת התסמינים ועד לתחילת טיפול אנדווסקולארי עמד על 270 דקות באלו שהועברו תחילה לבית חולים מקומי, בהשוואה ל-214 דקות באלו שהועברו ישירות למרכז אנדווסקולארי. ההבדל של כ-55 דקות הוא די קצר.

מהנתונים לפי זמן העברה עולה כי בחולים המצויים במרחק של 60 דקות ממרכז אנדווסקולארי תתכן תועלת להעברה ישירה למרכז אנדווסקולארי, אך במקרים בהם משך הזמן הצפוי עד הגעה למרכז עולה על 60 דקות, צפויה תועלת גדולה יותר מטיפול בבית חולים מקומי.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ