Osteoarthritis

גירוי מגנטי על-גולגולתי ‘יעיל באופן מפתיע’ לטיפול בדיכאון עמיד (Journal of Affective Disorders)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שהוצג באספה הווירטואלית השנתית של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (APA) 2021 ופורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders הראה כי לטיפול בגירוי מגנטי על-גולגולתי (transcranial magnetic stimulation, TMS) יש השפעה משמעותית על חולים עם הפרעת דיכאון קשה (major depressive disorder, MDD).

המחקר כלל 5,010 מטופלים מבוגרים שאובחנו ב-MDD וטופלו ב-103 מרכזים רפואיים בארצות הברית. המשתתפים מילאו שאלון (שאלון PHQ-9) בתחילת המחקר ולפחות פעם אחת נוספת לאחר הטיפול ב-TMS. ציון ה-PHQ-9 הממוצע בתחילת המחקר היה 19.8, ציון המצביע על תסמינים בינוניים עד חמורים. המשתתפים במחקר טופלו ב-30 טיפולי TMS במשך 7 עד 8 שבועות וכל מפגש כלל טיפול ב-3000 פולסים.

TMS מכוון לקורטקס הדורסולטרלי הפרי-פרונטלי והפרוטוקול הסטנדרטי כולל מתן גירוי “מהיר” או בתדר גבוה (10 הרץ) בצד שמאל, כשלפעמים מתווסף גירוי בתדר איטי בצד ימין. כ-57% מהחולים טופלו בצד שמאל ו-43% טופלו בשני הצדדים.

בניתוח השאלונים שמילאו המטופלים, שיעור התגובה, שהוגדר בהקלה של 50% או יותר מהתסמינים, נע בין 58% ל-69%. שיעור ההפוגה, שהוגדר כמטופל לא סימפטומטי או בעל תסמינים מינימליים, נע בין 28% ל-36%. במדגם קטן יותר, שכלל 3,814 מטופלים שקיבלו לפחות 20 טיפולים וסיימו את כל תהליך הטיפול ומילאו שאלון בסופו, התוצאות היו גבוהות בכ-5%.

נשים, שהיוו שני שליש מאוכלוסיית המחקר, הראו תוצאות קליניות טובות יותר. “נראה כי ההבדל מתחיל בסביבות גיל 50. ראינו בקרב נשים שככל שהן מזדקנות, כך התוצאה טובה יותר, ואילו גברים לא מראים סוג זה של שינוי חיובי בהזדקנות”. הבדל זה יכול להיות קשור לשינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר והעובדה שגברים מבוגרים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לעבור אירוע מוחי. הממצא של ההשפעה החיובית המשמעותית על ההזדקנות עומד בניגוד למחקרים קודמים בנושא שהראו שגיל היה מנבא שלילי להצלחת הטיפול. לדברי כותבי המחקר, זה ממחיש את המהירות בו תחום ה- TMS מתפתח וציינו כי כיום החוקרים מצליחים להתאים את הטיפול אישית לכל מטופל.

“המחקר כלל גודל מדגם “עצום” של סובלים מדיכאון עמיד והמחקר מראה עד כמה TMS יעיל, בטוח וחשוב לחולים בדיכאון שאינו מגיב לתרופות”, אמר מחבר המחקר. הוא הוסיף כי “בקרב האוכלוסייה העמידה לטיפול תרופתי, ככל הנראה היעילות של הטיפול טובה יותר מכמעט כל הטיפולים התרופתיים שנבדקו במחקרים”. עוד אמר כי “ההתערבות הוכיחה את עצמה כבטוחה מאוד עם שיעור תופעות לוואי, כולל כאבי ראש, נמוך ביותר, ולמעשה לא נצפו כלל השפעות קוגניטיביות. לדעתי, הגבלת הטיפול לדיכאון עמיד בלבד היא ככל הנראה טעות. מדוע חולה שרק מתחיל את תהליך הטיפול שלו בדיכאון, לא צריך אופציה לא פרמקולוגית?”.

מגבלות המחקר כללו את סוג המחקר, שהיה מסוג תווית פתוחה, ואת העובדה שרק הגיל, המין, ציוני התוצאות והפרמטרים של הטיפול נבדקו במחקר ומאפיינים קליניים אחרים, כולל שימוש בתרופות, לא היו ידועים. עם זאת, ההנחה היא שרוב החולים סבלו מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי, שכן ההחזר מהביטוח עבור TMS מתקבל בדרך כלל רק לאחר היסטוריה מקיפה של טיפול נוגד דיכאון שכשל.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר חדש ומקיף שערכה מכבי שירותי בריאות במלאת חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל' חושף את המצב הבריאותי של הציבור הישראלי, כפי שהוא עצמו תופס אותו, רגע לפני חג הפסח. מהסקר עולה נתון מדאיג: עליה של יותר מ-100% בשיעור האזרחים שתופסים את מצבם הבריאותי כבינוני או גרוע בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה