Osteoarthritis

מטופלים ששרדו ממאירות בילדות בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות (The Lancet Psychiatry)

בקרב מטופלים ששרדו ממאירות בילדות תועד סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בטווח הארוך, בהשוואה לאחאים או עמיתים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחנה של ממאירות בילדות והשפעות מאוחרות של הטיפול עשויים להשפיע על הבריאות הנפשית של השורדים. כעת הם ביקשו לקבוע אם אלו ששרדו ממאירות בילדות מצויים בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בשלב מאוחר יותר בחייהם, בהשוואה לאחאים או לעומת האוכלוסייה הכללית.

מחקר SALiCCS (Socioeconomic Consequences in Adult Life after Childhood Cancer) כלל משתתפים מדנמרק, פינלנד ושבדיה, אשר שרדו לפחות חמש שנים לאחר אבחנה של ממאירות לפני גיל 20 שנים, בין תחילת שנת 1974 ועד סוף שנת 2011. החוקרים ערכו השוואה בין אלו ששרדו ממאירות בילדות ובין אחאים שלהם כן אל מול נבדקים שנבחרו באקראי מהאוכלוסייה הכללית ותאמו לשורדים בשנת הלידה, מין ואזור גיאוגרפי.

המשתתפים היו במעקב החל מחמש שנים לאחר אבחנת ממאירות בילדות או שנה קלנדרית מקבילה בקבוצת הביקורת ועד 11 באוגוסט, 2017, להערכת הסיכון לאבחנה של הפרעות פסיכיאטריות.

מדגם המחקר כלל 18,621 משתתפים ששרדו ממאירות בילדות (53.3% בנים) ו-24,775 אחאים (50.8% בנים) ו-88,630 ביקורות מהאוכלוסייה הכללית (53.4% בנים). שיעורי ההיארעות המצטברים של יצירת קשר עם בית חולים פסיכיאטרי לפני גיל 30, בתקופה שבין תחילת שנת 1979 ועד 11 באוגוסט בשנת 2016, עמד על 15.9% בקרב אלו ששרדו ממאירות בילדות, 14.0% בקרב האחאים ו-12.7% בביקורות התואמות מהאוכלוסייה הכללית.

למרות הבדל אבסולוטי קטן, בקרב אלו ששרדו ממאירות בילדות תועדה עליה של 39% בסיכון לפניה להערכה פסיכיאטרית בבית חולים, בהשוואה לאחראים (סיכון יחסי של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.48) ועליה של 34% בסיכון בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.39). הסיכון המוגבר נותר גם בגיל 50 שנים.

היקף הפניות החוזרות לבתי חולים פסיכיאטריים ופניות לבתי חולים בשל הפרעות פסיכיאטריות שונות היה גדול יותר בקרב אלו ששרדו ממאירות בילדות, בהשוואה לאחאים שלהם או בהשוואה לביקורות תואמות באוכלוסיה הכללית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלו ששרדו ממאירות בילדות מצויים בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בטווח הארוך, בהשוואה לאחאים שלהם או לאחרים באוכלוסיה הכללית מאותו גיל ורקע. כחלק מהמאמצים לשיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים הכוללת של אלו ששרדו ממאירות בילדות, הטיפול באוכלוסיה זו צריך לכלול דגש מיוחד לזיהוי סימנים מוקדמים של הפרעות מצב רוח, בפרט בקרב שורדים בקבוצות סיכון גבוה להפרעות אלו.

The Lancet Psychiatry, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה