במאמר דעה שפורסם בכתב העת Age & Ageing מסבירים מומחים כי במהלך העשורים האחרונים הצטברו עדויות התומכות ביעילות טיפול תרופתי בחולים בסיכון גבוה לשברים, אשר סייעו בניסוח המלצות לטיפול.
לאורך תקופה זו, ההגדרה של אוסטיאופורוזיס נותרה קבועה, ערך T-Score נמוך מ-2.5- בבדיקת צפיפות עצם. למרות שהגדרה זו מעולם לא נועדה לשמש כסף לבחירת טיפול, מחקרים רבים התבססו על ערך זה להערכת טיפולים תרופתיים לאוסטיאופורוזיס. ישנם מספר יוצאי דופן לכלל זה. מחקרים להערכת טיפולים תרופתיים נערכו בחולים עם שברי חוליות, ללא ערכי צפיפות עצם בטווח אוסטיאופורוזיס עם טיפול פומי ב-Alendronate ו-Risedronate ובחולים לאחר שבר ירך עם Zoledronic Acid.
המחקרים השונים הללו הובילו לבלבול בכל הנוגע אם למטופל/ת יש אוסטיאופורוזיס ואם יש מקום להציע טיפול להפחתת הסיכון לשברים. ברור כי ההגדרה של אוסטיאופורוזיס לפי ארגון הבריאות העולמי, המתבססת על ערכי T-Score, הינה הגדרה שרירותית ואינה משקפת את הפתופיזיולוגיה בעצם. ברור גם כי יש מטופלים בסיכון גבוה לשברים עם שינויים חריגים בעצם, אך ללא ערכי T-Score תואמים לשינויים אלו. במאמר הדעה מציעים הכותבים כי ייתכן והייתה עדיפות לבחור בטרמינולוגיה אחרת מאוסטיאופורוזיס, דוגמת אוסטיאופורוזיס לפי צפיפות עצם.
ישנה חשיבות רבה לקביעת המלצות לטיפול תוך התייחסות לנקודות אלו. מחקר HIP שהתמקד ב-Risedronate ומחקר FIT שבחן את תוצאות הטיפול ב-Alendronate סיפקו עדויות לפיהן באופן כללי, יש לשמור את מתן טיפולים תרופתיים כנגד אוסטיאופורוזיס על-סמך בדיקת צפיפות עצם. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה וזהו המקור לבלבול. חריגים אלו כוללים חולים עם שבר חוליה, או שבר ירך.
העיקרון המרכזי בבסיס כל החלטה לטיפול צריך להיות הבנה ויישום של העדויות הזמינות. בשלב זה, התחלת טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס צריכה להתבסס על העקרונות הבאים:
· זיהוי חולים העשויים להיות בסיכון גבוה לשבר על-בסיס גורמי סיכון קליניים.
· לאחר זיהוי מטופל עם גורמי סיכון לשברים, יש להשלים חישוב של הסיכון לשברים באמצעות כלים שונים, דוגמת FRAX או QFracture.
· מטופלים בסיכון גבוה לשבר סף עליו יש להסכים מראש יופנו להשלמת הערכת צפיפות עצם.
· באלו בהם ישנה עדות לצפיפות עצם נמוכה מ-2.5- יש לשקול מתן טיפול לאוסטיאופורוזיס.
· יש לשקול מתן אקלסטה לנשים מעל גיל 65 שנים עם אוסטיאופניה בצפיפות עצם וסיכון לשבר מג’ורי בתוך 10 שנים סביב 12%.
Age Ageing. 2020;49(3):327-328
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!