PTSD

מחקר חדש בהדסה מציע טיפול חדשני לסובלים מפוסט טראומה באמצעות גירוי מגנטי עמוק (הדסה)

להלן דיווח שהתקבל מדוברות מרכז רפואי הדסה:

טיפול בגירוי מגנטי עשוי לתת מענה לסובלים מפוסט-טראומה. כך עולה ממחקר ראשוני שבוצע במחלקה הפסיכיאטרית בבית-החולים הדסה עין-כרם, ביוזמת ובמימון חברת Brainsway , העוסקת במחקר ובפיתוח מכשור רפואי לטיפול בגירוי מגנטי מוחי עמוק (DTMS ). מהממצאים ניכר שטיפול בגירוי מגנטי מוחי עמוק, בשילוב עם חשיפה קצרה לזיכרון האירוע הטראומטי, אפקטיבי ובטוח לטיפול בתסמונת הפוסט-טראומטית.

בשיטת הטיפול בגירוי מגנטי מועברים אותות מגנטיים באופן לא פולשני, הגורמים לשינויים חשמליים המעוררים את תאי העצב במוח.

“המחקר נועד לענות על צרכיהם של הסובלים ממקרים קשים או עמידים של התסמונת”, מסביר ראש צוות המחקר ד”ר משה איסרלס, מהמחלקה הפסיכיאטרית בהדסה עין-כרם. “הבעיה היא שבחלק משמעותי מהסובלים מהתסמונת, תרופות וטיפול פסיכולוגי אינם אפקטיביים מספיק ונותרים סימפטומים רבים”.

30 מטופלים גויסו למחקר וחולקו לשלוש קבוצות: הראשונה קיבלה טיפול בגירוי מגנטי מוחי עמוק לאחר שיחזור קצר של האירוע הטראומטי, השנייה קיבלה גירוי מגנטי עמוק ללא שיחזור האירוע הטראומטי, והשלישית קיבלה גירוי דמה (לא פעיל) לאחר שיחזור האירוע הטראומטי.

ניתוח התוצאות התבצע על נתוני 26 מטופלים אשר קיבלו לפחות 8 טיפולים. במדד CAPS (Clinician-Administered PTSD Scale ), המקובל לאבחון והערכת תסמונת פוסט-טראומטית, נמצא שיפור ניכר בקרב הקבוצה הראשונה, שטופלה באמצעות גירוי מגנטי עמוק ושיחזור האירוע הטראומטי, מממוצע של 88 לממוצע של 61. רק בקבוצה זו נמצא השיפור כמובהק סטטיסטית מתחילת הטיפול ועד לסופו, ותוצאות אלה נשמרו חודשיים לאחר תום הטיפול. בעוד ביתר המטופלים, אובחנה ירידה לא משמעותית בעוצמת התסמינים.

ד”ר איסרלס מסביר מה עומד מאחורי המספרים: “מדובר בשיפור משמעותי בסימפטומים של התסמונת הפוסט טראומטית. אבחנו ירידה ניכרת בסיוטים ובפלשבקים, בעוררות היתר ובהימנעות וכן שיפור בשינה, במצב הרוח ובתפקוד”. תוצאות דומות התקבלו בשאלונים נוספים המודדים את עוצמת התסמינים הפוסט-טראומטיים ודיכאון.

“זהו מחקר ראשון מסוגו בגירוי מגנטי מוחי עמוק לטיפול בפוסט טראומה, תחום בו נעשו  מחקרים מעטים באמצעות גירוי מגנטי בכלל”, מציין ד”ר איסרלס. לדבריו, חידוש נוסף במחקר הנוכחי הוא השילוב בין גירוי מגנטי לבין חשיפה לזיכרון הטראומה.

“מחקרים רבים זיהו פעילות מוחית מופחתת באזור מסוים בקליפת המוח הקדמית וכן פעילות מוגברת באמיגדלה (האחראית בין היתר על התגובה לפחד). באמצעות השימוש בגירוי מגנטי אנו מבקשים להגביר את הפעילות המוחית באותו אזור של קליפת המוח הקדמית, ובכך לסייע להפחית את תגובת הפחד המוגזמת, העומדת בבסיס התסמונת הפוסט-טראומטית”, מוסיף ד”ר איסרלס. 

שותפים נוספים למחקר הם  פרופ’ אברהם צנגן ממכון ויצמן, פרופ’ אריה שלו מהמחלקה לפסיכיאטריה בהדסה, ד”ר אילן קוץ מבית-חולים מאיר בכפר סבא וחוקרים נוספים. “נפתח כאן צוהר לטיפול חדשני שיוכל להביא מזור לחולים קשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית ללא מענה מספק כיום”, מסכם ד”ר  איסרלס ומדגיש שתוצאות המחקר ייבחנו ויורחבו במחקרי המשך.

שיטת הטיפול בגירוי מגנטי מוחי (Transcranial Magnetic Stimulation ) נהוגה מזה כעשור בקרב הסובלים מדיכאון, אך המכשיר של חברת Brainsway מאפשר גירוי איזורים נרחבים ועמוקים יותר בקליפת המוח של המטופל.

לפי סקרים, תסמונת הפוסט טראומה נפוצה בקרב כשבעה אחוזים מתוך האוכלוסייה, ובאזורי אסון השיעורים גבוהים אף יותר. התסמינים לפוסט טראומה הינם חודרנות המאופיינת בסיוטי לילה ובפלשבקים, עוררות יתר והתקהות רגשית המלווה בהימנעות מגירויים. פעמים רבות, סובלים המאובחנים בפוסט-טראומה גם מדיכאון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר חדש ומקיף שערכה מכבי שירותי בריאות במלאת חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל' חושף את המצב הבריאותי של הציבור הישראלי, כפי שהוא עצמו תופס אותו, רגע לפני חג הפסח. מהסקר עולה נתון מדאיג: עליה של יותר מ-100% בשיעור האזרחים שתופסים את מצבם הבריאותי כבינוני או גרוע בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]

  • טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    התערבות פסיכולוגית קצרה זמן קצר לאחר לידה טראומטית עשויה להגן מפני התפתחות תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית על-רקע לידה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) על-רקע לידה מאפיינים ייחודיים התומכים בתועלת האפשרית של התערבות מוקדמת […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה