במאמר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי mGluR5 (Metabolotropic Glutamatergic Receptor 5) עשוי לשמש כסמן למחשבות אובדניות בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder).

החוקרים התבססו על בדיקת PET (Positron Emission Tomography) לכימות צפיפות mGluR5 בחמישה אזורים במוח ב-29 חולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (גיל ממוצע של 35.5 שנים; 16 נשים), 29 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי (גיל ממוצע של 36.6 שנים; 14 נשים) ו-29 ביקורות בריאות (גיל ממוצע של 37.4 שנים; 14 נשים). שלוש הקבוצות היו תואמות בגיל, גזע, מין והרגלי עישון. מעניין לציין כי 16 מבין 29 המשתתפים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית ענו גם על הקריטריונים להפרעת דיכאון מג’ורי.

כל 87 המשתתפים השלימו סדרה של בדיקות נוירולוגיות, גופניות ופסיכיאטריות בביקור סקר ראשוני. נוכחות מחשבות אובדניות נקבע על-בסיס מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale) ומדד Beck Depression Inventory II.

כל המשתתפים השלימו בדיקות MRI, אשר שימשו להערכת אבנורמליות מבנית אפשרית. אזורים רלבנטיים בבדיקת PET כללו שלושה תת-אזורים של הקורטקס הפרה-פרונטאלי (Ventromedial, Orbitofrontal ו-Dorsolateral), כמו גם את ההיפוקמפוס והאמיגדלה.

מניתוח נתונים להערכת ההבדלים בין הקבוצות בזמינות mGluR5 עלו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. למעשה, זמינות mGluR5 הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית, בהשוואה לביקורות בריאות בכל אחד מחמשת האזורים הרלבנטיים.

בדומה, זמינות mGluR5 הייתה גם גבוהה יותר בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית בהשוואה למקביליהם עם הפרעת דיכאון מג’ורי באזור ה-Orbitofrontal (15%, P=0.007), Dorsolateral (17%, p=0.007) והיפוקמפוס (15%, p=0.007) . לא תועדו הבדלים בזמינות mGluR4 בין החולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ובין קבוצת הביקורת.

בכל הנוגע לקשר בין זמינות mGluR5 ובין מחשבות אובדניות, החוקרים מצאו כי ההשפעה העיקרית של מחשבות אובדניות הייתה משמעותית בקבוצת החולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (p=0.01), אך לא באלו עם הפרעת דיכאון מג’ורי.

מניתוח פוסט-הוק בחולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית ומחשבות אובדניות עלה כי זמינות mGluR5 הייתה גדולה יותר משמעותית בכל אחד מחמשת האזורים הרלבנטיים, עם הבדל ממוצע של 24%.

בסדרה של ניתוחים משניים, החוקרים בחנו את הקשר בין זמינות mGluR5 ומספר משתנים פנוטיפים הקשורים לאובדנות. מכאן עלו דפוסים נפרדים לקשר בין זמינות mGluR5 ובין מדדי POMS (Profile of Mood States), המשמש כמדד להפרעות מצב רוח. בעוד שהקשר בין זמינות mGluR5 ובין מדד POMS בקבוצת החולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית נבע בעיקר מחולים עם התסמונת ומחשבות אובדניות, לא כך היה בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית וללא מחשבות אובדניות.

לממצאים אלו עשויות להיות השלכות חשובות הן לצרכיי מחקר והן לצרכיי טיפול.

Proc Natl Acad Sci. Published online May 13, 2019

לידיעה במדסקייפ